פסק-דין בתיק א 43634/05

שני כליי רכב של התובעת, רכב פולקסווגן ואופנוע קווסאקי עמדו דוממים על אי התנועה, צפונית לצומת גלילות.

אותה עת ארעה התנגשות בין כליי הרכב הנהוגים בידי נתבעים 1, 2 ו - 4 (אשר נסעו אחד אחריי השני), באופן שרכב הנתבע 1 פגע ברכבי התובעת העומדים נייחים על אי התנועה תוך גרימת נזק.

הנתבע 1 טוען כי בעת שהאט מהירות נסיעתו עקב פקק  תנועה לפניו, נפגע מאחור ע"י רכב הנהוג בידי נתבע 2 ונהדף שמאלה, אל עבר אי התנועה שם פגע ברכב התובעת (אשר כתוצאה מהפגיעה  נהדף ופגע באופנוע התובעת).

הנתבע 2 אינו מכחיש את הפגיעה ברכב הנתבע 1 מאחור, אלא טוען כי רכבו נפגע אף הוא, מאחור, ע"י רכב הנהוג בידי נתבעת 4. עוד ציין נתבע 2 כי אינו זוכר את סדר הפגיעות בכליי הרכב, אם כי זוכר שלפתע מצא עצמו קרוב מידי לרכב נתבע 1 (עמ' 13 שורה 11 - 12 לפרוטוקול דיון מיום 2.6.05 בת.ד. 11352/04).

בכתב הגנתו טוען נתבע 2 להדיפה בידי רכב הנהוג בידי נתבעת 4, בטרם הפגיעה ברכב הנתבע 1.

נתבעת 4 מודה כי פגעה ברכב שלפניה, כאשר האחרון עצר בפתאומיות. לטענתה "לא היתה חבטה רצינית" (עמ' 15 לפרוטוקול דלעיל).

בכתב הגנתה טוענת נתבעת 4 כי פגעה ברכב שלפניה, לאחר שזה כבר התנגש בכלי הרכב שלפניו.

לתיק בית המשפט הוגש חומר ראיות רב, הכולל את תיק המשטרה ובו הודעות הנהגים ועדים לתאונה במשטרה, דוחות פעולה, דו"ח בוחן, תרשים ועוד, כתב אישום ופסק דין בעניינו של נתבע 2, תיק בית משפט לתעבורה בעניינה של נתבעת 4, חוות דעת שמאיות, לרבות תמונות נזק בנוגע לרכביי התובעת, רכב הנתבע 1 ורכב הנתבעים 2 ו - 3.

כיוון שהצדדים הגישו לתיק ביהמ"ש את כלל חומר הראיות אשר ניתן להגיש, לרבות הודעות שנתנו הנהגים ועדים לתאונה במשטרה וכן עדויותיהם בבימ"ש (בהליכים קודמים), הסכימו ב"כ הצדדים להצעתי, כי פסק הדין יינתן על סמך חומר הראיות המצוי בתיק, ללא צורך בשמיעה מחודשת של עדים.

ב"כ הצדדים הוסיפו וטענו כי הם עומדים על טענותיהם בעניין האחריות לאירוע התאונה, כמפורט וכעולה מכתבי ההגנה אשר הוגשו לתובענה.

על מנת להכריע במחלוקת, עיינתי ובחנתי היטב את חומר הראיות אשר הונח בפניי, כן שקלתי ואיזנתי את טענות הצדדים מול הראיות המונחות בפניי, גם תוך בחינת מאזן ההסתברויות.

בסופו של יום, לאור דברי הנהגים והעדים בהודעותיהם במשטרה וחקירתם בבית המשפט (בת.ד. 11352/04 בבית המשפט לתעבורה בת"א - יפו) בקשר עם נסיבות התרחשות התאונה; לאור מיקום התאונה בדרך ומצב כליי הרכב לאחר התאונה, כמשתקף מתיק המשטרה על הדוחות, התרשימים והצילומים המצויים בו; לאור מיקום, סוג והיקף הפגיעות בכליי הרכב, במיוחד ברכב נתבע 2 (סומן על ידי נ / 1) - מצאתי כי נתבעים 2 ו - 4 נושאים באחריות לנזק שנגרם לרכביי התובעת באשר נהגים אלו, לא נהגו בזהירות הראויה, לא הבחינו מבעוד מועד בכליי הרכב הבולמים לפניהם, לא שמרו מרחק מתאים מכליי הרכב שנסעו לפניהם, לפיכך פגע הרכב הנהוג בידי נתבעת 4 ברכב הנהוג בידי נתבע 2 שנסע לפניה, הרכב הנהוג בידי נתבע 2 פגע אף הוא ברכב נתבע 1 שנסע לפניו.

כתוצאה מכך, נהדף רכב נתבע 1 אל רכביי התובעת, פגע בהם וגרם להם נזק.

מצאתי לחלק האחריות בין הנתבעים 2 ו - 4 בחלקים הבאים:

נתבע 2 ישא ב - 60% מהאחריות לאירוע התאונה.

נתבעת 4 תישא ב - 40% מהאחריות לאירוע התאונה.

סוף דבר:

נתבעים 2 ו - 3 ונתבעות 4 ו - 5 ישאו בחלקים יחסיים כמפורט לעיל, בנזקיה המוכחים של התובעת, כמפורט בסעיף 15 לכתב התביעה בצירוף הפרשי הצמדה כדין, ממועד הנזק ועד לתשלום בפועל.

כן ישאו הנתבעים כאמור, בחלקים יחסיים ביניהם, בשכ"ט ב"כ התובעת בשיעור 10% בתוספת מע"מ.