פסק-דין בתיק א 43550/03

עניינה של תביעה זו היא בחיוב נתבעת 1 להשיב לתובעת את מיכלי הגז הנושאים את סימני התובעת והמוחזקים אצל הנתבעת.

הצדדים, באדיבותם, הסכימו כי פסק הדין יינתן על יסוד הכתב, בשים לב לכתבי הטענות, תצהירים וסיכומים.

רקע:

ביום 7.7.99 אושר הסכם פשרה בין התובעת לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

הסכם הפשרה בת.א. 5170/99 קיבל תוקף של פסק דין ובמסגרתה התחייבו הצדדים לא למלא גז ו/או צוברי גז האחד של משנהו. (להלן: "הסכם הפשרה). ( ראה ס' 1 להסכם הפשרה).

התביעה שבנידון הוגשה ביום 13.7.03.

התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק, במתן שירות ובאספקת גז פחממני מעובה (גפ"מ) (להלן: "גז") לצרכנים ביתיים, חקלאיים ותעשייתים בתחום מדינת ישראל.

הנתבעים 2 ו-3 הינם מנהליה של הנתבעת.

ביום 11.11.04 נמחקה התובענה כנגד נתבעים 2 ו-3 ללא צו להוצאות.

הנתבעת עוסקת, בין יתר עיסוקיה, באספקת גז בישול גפ"מ, לצרכנים פרטיים ומסחריים.

מהות התביעה:

השאלה העקרונית המתעוררת בתביעה היא האם רשאית הנתבעת להחזיק במיכלי הגז של התובעת לאור תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז - החלפת ספק גז), תשנ"א - 1991 תקנות החלפת ספק גז) וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון ומילוי מכלי גז), התשנ"א - 1991 (להלן: צו סימון מיכלים).

טענת התובעת:

התובעת טוענת כי לאורן של תקנות החלפת ספק גז וצו סימון מיכלים, על הנתבעת חל איסור להמשיך לעכב אצלה את מיכלי הגז הנושאים את סימני התובעת ו/או להציב תנאים כלשהם, טרם השבתם אליה. (ראה ס' 4 לבקשה להגשת סיכומי תשובה מטעם התובעת).

זאת היות ואין כל הוראה בתקנות החלפת ספק גז, לדעתה, המאפשרת לנתבעת להתנות את השבת מכלי הגז של התובעת בתשלום הפיקדונות.

לטענתה, היא זכאית לקבל את רכושה וקניינה, וזאת על מנת לבדוק, בין היתר, את תקינות הציוד ושלמותו, ורק לאחר מכן יהיה עליה לשלם לצרכן את הפיקדון - ככל שזה הפקיד פיקדון.

(ראה ס' 12, 13 לסיכומים מטעם התובעת).

לכן מבקשת התובעת מבית המשפט דלקמן:

1. לחייב את התובעת להשיב את כל מיכלי הגז שלה המסומנים בסמליה והמזוהים כשלה.