פסק-דין בתיק א 43521/06

תמצית טענות התובע בכתב התביעה

במהלך חודש יולי 2005, פנה הנתבע לתובע והציע לו למכור באמצעותו בדים למחמוד. התובע לא הכיר את האחרון ושאל את הנתבע, האם אפשר לסמוך עליו. הנתבע השיב בחיוב ואף היה מוכן לערוב לביצוע התשלום עבור הסחורה. הנתבע דרש מהתובע 3 אחוזים מהסכום של כל עסקה ועסקה, בגין היותו ערב לביצוע התשלומים. התובע הכיר את הנתבע כאדם ישר ואמין העומד בהתחייבויותיו והסכים להצעתו.

הנתבע סיכם עם התובע את מחיר הבדים, את סוג הבדים ואת כמות הבדים, כאשר התובע מעולם לא פגש את מחמוד ולא ניהל עמו משא ומתן. הנתבע מילא חלק מתעודות המשלוח וגם מילא את פרטי השיקים שנמסרו על ידו לתובע, לרבות סכומים, מועדי פרעון וכו'.

התובע ביצע עם מחמוד עסקאות בסכום כולל של למעלה מ- 300,000 ש"ח, והנתבע גבה בגין ערבותו לעסקאות, סכום כולל של מעבר ל- 10,000 ש"ח.

בשלב מסוים הפסיק הבנק הנמשך לפרוע את השיקים של מחמוד ונותר חוב בסך של 220,000 ש"ח. התובע פנה לנתבע וביקש, שיקיים את התחייבותו וערבותו ויסדיר את התשלום באופן מיידי.

הנתבע השיב, כי הוא מטפל בהסדרת התשלומים. בחלוף כשבועיים אמר הנתבע לתובע, שאין לו מה לדאוג, שכן מחמוד עבר לעבוד עם בנק אחר והתשלום יוסדר בהקדם. בחלוף מספר ימים, מסר הנתבע לתובע 3 שיקים מבנק אחר בסכום כולל של כ- 40,000 ש"ח, וביקש לקבל את השיקים המקוריים שחזרו. גם השיקים החלופיים לא כובדו. משפנה התובע לנתבע שוב השיב לו הנתבע, שאינו מצליח ליצור קשר עם מחמוד.

חלק מהשיחות בין התובע לנתבע הוקלטו ובמהלכן מודה הנתבע, כי הוא היה היוזם והרוח החיה של העסקה ואת היותו ערב לעסקה, וכי גבה עמלה בגין כך.

פניות התובע וב"כ לנתבע לא הניבו פרי ולכן הוגשה תביעה זו.

תמצית טענות הנתבע בכתב ההגנה

הנתבע מכחיש את כל הנטען בכתב התביעה. הנתבע, עובד שכיר בבית מסחר לטקסטיל של חב' אריה נריה אליוף יבוא ושיווק טקסטיל בע"מ (להלן - חב' אליוף). מחמוד רכש משך שנים אחדות כמויות גדולות של ג'ינס מחב' אליוף, עוד בטרם באה לעולם העסקה בינו לבין התובע.

יצירת הקשר בין התובע לבין מחמוד משכם, היתה יוזמה עצמאית של מחמוד ולא של הנתבע. בחודש יולי 2005 או בסמוך לכך, פנה התובע לנתבע ושאל אותו, האם אפשר לסמוך על מחמוד. הנתבע השיב, כי מחמוד נחשב בחב' אליוף ללקוח טוב. הנתבע לא הציע ולא הסכים להיות ערב להתחייבויות הכספיות של מחמוד כלפי התובע. הנתבע לא הבטיח להיות אחראי באופן אישי לתשלום ולא הבטיח לשלם באופן אישי את חובותיו של מחמוד. לא התבצעה בין הנתבע לבין התובע שום עסקה, בשום סכום. כל העסקאות התבצעו בין התובע לבין מחמוד.

הנתבע מכחיש, כי היה מעורב בצורה כלשהי ברכישת סחורות מחנותו של התובע על ידי מחמוד. הנתבע מכחיש, שהיה מעורב בקביעת מחירי הבדים, סוגי הבדים, כמויות הבדים או בעסקאות שנערכו בין התובע לבין מחמוד. הנתבע מכחיש שמסר לתובע שיקים עבור הסחורות שרכש ממנו מחמוד. בהזדמנויות אחדות, כאשר מחמוד ביקר בבית המסחר של חב' אליוף, הנתבע עזר לו לרשום שיקים לפקודת התובע מאחר ואינו יודע לכתוב עברית. מחמוד השאיר את השיקים אצל הנתבע עבור התובע והתובע בא לקבלם.

בהתאם לתעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה, התובע שלח אריגים בכמויות גדולות לחב' פתחי-עודה למסחר בשכם, לראהד מוסא ניירות משכם ולחב' מועססת אל ג'אזירה משכם, חברות שאינן מוכרות לנתבע ולא היה לו שום קשר עימן.

הנתבע לא דרש ולא קיבל סכום כלשהו כעמלה או כדמי תיווך, בקשר לעסקאות עם מחמוד.

מחמוד נותר חייב מאות אלפי שקלים לחב' אליוף, עבור סחורות שקיבל באשראי. בחודש אפריל 2006, הביא מחמוד לחב' אליוף שיקים חלופיים במקום השיקים שחזרו וכן, מסר לנתבע שלושה שיקים חלופיים, שהיו מיועדים למסירה לתובע. אין בהסכמתו של הנתבע לקבל את השיקים עבור התובע משום הודאה בכך, שהיה מעורב בעסקאות שבין התובע למחמוד או כערבות לפרעון השיקים. לאחר מכן, מחמוד ניתק את קווי הטלפון שהיו לו ולא היה ניתן ליצור עמו קשר.

ככל שנאמרו אמירות כלשהן המביעות תקווה שמחמוד יעמוד בהתחייבויותיו, היתה זו משאלה או אופטימיות מצד הנתבע, אשר חשב לתומו שהשיקים ישולמו בסופו של דבר. אין באמירות אלה התחייבות או ערבות מצד הנתבע לכיסוי חובותיו של מחמוד לתובע.

הסכום הנקוב בכתב התביעה חסר פירוט, לא נכתב כיצד חושב הסכום ועל מה הוא מבוסס.

מטעם התובע העידו חתנו, מר פוזיילוב פנחס (להלן - פוזיילוב) והתובע עצמו. הנתבע העיד בעצמו ועדותו מהווה עדות יחידה של בעל דין.

דיון

השאלה העיקרית בתיק זה היא, האם ערב הנתבע לעסקאות עם מחמוד ולהתחייבויותיו של מחמוד כלפי התובע.