פסק-דין בתיק א 43327/04

מבוא

בהמשך להחלטת יום 11.1.07(להלן:"ההחלטה") ובהתאם להסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים תתייחס ההכרעה בפסק הדין לחלוקת האחריות ביחס לקביעות המקצועיות שנעשו בהחלטה , לזכאות התובעים לפיצוי בגין איחור במסירה , לעוגמת הנפש ולשיפוי הוצאותיהם.

ליקויי הבנייה

מבוא:

ביחס לתובעים 1 ו-2 נקבע בהחלטה כי זכאותם של אלה הינה לפיצוי בסך של 13,600 ש"ח

(200 ש"ח הושמטו מחמת טעות קולמוס) בשל ליקויי ביצוע ותיכנון כולל פיקוח הנדסי ללא מע"מ בתוספת עלות צפויה ל"קבלן מזדמן" בשיעור של 25%. עוד נקבע לזכותם של התובעים פיצוי בגין ירידת ערך בסך של 1,400$ בשל פגמי תיכנון (דלת ממ"ד חוסמת מעבר במסדרון ורוחב מוקטן בחדר הארונות).

ביחס לתובעים 3 ו-4 נקבע בהחלטה כי זכאותם של אלה הינה לפיצוי בסך של 13,100ש"ח

(הפחתה של 900 ש"ח בגין האגנית ותוספת של 300ש"ח שהושמטו מחמת טעות קולמוס) בשל ליקויי ביצוע ותיכנון כולל פיקוח הנדסי ללא מע"מ בתוספת עלות צפויה ל"קבלן מזדמן" בשיעור  של 25%. עוד נקבע לזכותם של התובעים פיצוי בגין ירידת ערך בסך של 1,500$ בשל פגמי תיכנון (דלת ממ"ד, חוסר חלון ורוחב מוקטן בחדר ארונות) .

ביחס לתובעים 5 ו-6 נקבע בהחלטה כי זכאותם של אלה הינה לפיצוי בסך של 13,100 ש"ח בשל ליקויי ביצוע ותיכנון כולל פיקוח הנדסי ללא מע"מ בתוספת עלות צפויה  ל"קבלן מזדמן" בשיעור של 25%. עוד נקבע לזכותם של התובעים פיצוי בגין ירידת ערך בסך של 1,600$ בשל פגמי תיכנון (דלת ממ"ד ורוחב מוקטן בחדר הארונות).

ביחס לתובעת 7 נקבע בהחלטה כי זכאותה שלה הינה לפיצוי בסך של 10,500ש"ח בשל ליקויי ביצוע ותיכנון כולל פיקוח הנדסי ללא מע"מ בתוספת עלות צפויה ל"קבלן מזדמן" בשיעור של  25%. עוד נקבע לזכותה של התובעת פיצוי בגין ירידת ערך בסך של 1,300$ בשל פגמי תיכנון (דלת ממ"ד חוסמת מעבר במיסדרון ורוחב מוקטן וחוסר חלון).

ביחס לתובעת 12 (הרכוש משותף) נקבע בהחלטה כי זכאותה הינה לפיצוי בסך של 130,100 ש"ח ( 30,000 ש"ח בתוספת 5,600 ש"ח שהושמטו מחמת טעות קולמוס) בשל ליקויי ביצוע ותיכנון כולל פיקוח הנדסי ללא מע"מ בתוספת עלות צפויה ל"קבלן מזדמן" בשיעור של 20%. עוד נקבע לזכותם של כל אחת מיחידי דירות התובעים פיצוי בגין ירידת ערך בסך של 750$ בשל פגמים בקירות הבניין (עקמומיות) ובחיפויי הפסיפס.

תמצית טענות הצדדים:

ב"כ התובעים טוען כי האחריות לקיומם של ליקויי הביצוע מוטלת על הנתבעות 1 ו- 2 מתוקף אחריותן המשותפת (הנתבעת 1 כקבלן מבצע והנתבעת 2 כמפקח) ואילו ככל שמדובר בליקויי תיכנון מוטלת האחריות לפיתחו של הנתבע 3 כאדריכל המתכנן.

הנתבעת 1 מדגישה את העדר אחריותה לגבי כל חלק עלויות ירידת הערך שהם תוצאת כשלי התכנון בכל מקום שאלה נתגלו אם כממצא ישיר ואם כממצא עקיף בהעדר תוכניות.

לאמיתו של דבר, אין הנתבעת 1 מכחישה את אחריותה לליקוי הביצוע אלא שלטענתה, נושאת הנתבעת 2 עימה באחריות משותפת מתוקף הפרת חובת הפיקוח האפקטיבית שכשלה בזיהוי והתראה ביחס לפגמים שנתגלו.

הנתבעת 2 איננה מתנערת אף היא מאחריותה כמפקחת בפרוייקט אלא שלטענתה, גובשה בהלכה המשפטית נטיה ולפיה מירב האחריות מוטלת על המבצע ואילו על המפקח רובצת האחריות המישנית בשיעורים מופחתים באופן משמעותי. מעבר לכך, מסתייגת הנתבעת 2 מאחריותה לליקויים שנתגלו בחיפויי הפסיפס וטוענת כי האחריות לכך היתה מוטלת על הנתבע 3 כמי שאישר את הביצוע תוך שהיא מדגישה את הצורך בהפחתת חלק החיובים הנוגע ל"פריטים שלא הותקנו" ועלותם נחסכה מהנתבעת 1 .

הנתבע 3 אשר שימש כאדריכל המתכנן גורס גם הוא יש להפחית  את חלק החיובים הנוגע ל"פריטים שלא הותקנו" ע"י הנתבעת 1 ובנוסף טוען , כי אין להטיל עליו אחריות בשל ליקויים תיכנוניים ביחס לפריטי תכנון שתוכניותיהם לא סופקו למומחה כיוון שאלה לא היו ברשותו. עוד טוען הנתבע 3 כי הפגם התיכנוני שנתגלה בהקמת בריכת המים בסטיה מההיתר לא נעשה על ידו ובכל מקום שנתגלתה סתירה בין תוכנית המכר לבין תוכניות העבודה מוטלת האחריות על אלה שלא הציגו לרוכשים את עדכון תוכניות המכר. את הליקויים שנתגלו בפסיפס מגדיר הנתבע 3 כליקויי ביצוע ומתוקף זאת לדעתו, נשללת אחריותו כמתכנן לליקויים.

דיון

אשר לשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעים 1 ו-2 סבורני כי אכן נכון לייחס לנתבעת 2 אחריות משנית בלבד ביחס לנתבעת 1 שכן מקור הכשל הינו בנתבעת 1. היחס הנכון לחלוקה איפוא, הינו 66% לנתבעת 1 ו-34% לנתבעת 2.