פסק-דין בתיק א 431/03

א.         התובע מס' 1, צחי חיימוביץ, יליד שנת 1984 (להלן: "התובע"), נפצע קשה בתאונת דרכים שאונתה לו בתאריך 21.12.02, ובעטיה נחבל באופן חמור בראשו ונגרמו לו זעזוע מוח, שפכי-דם אפידורליים דו-צדדיים, קונטוזיות מרובות ברקמת המוח, דליפות נוזל המוח דרך האף והאוזן, ומאוחר יותר דלקת קרומי המוח והתפתחות הידרוצפלוס שהצריך ביצוע ניתוח דלף מוחי -צפקי.

התובע סבל מהפרעות נוירולוגיות קשות ורבות ועבר הליך שיקום ארוך בבית לוינשטיין.

ב.         המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגי פרופ' א. מלמד הגיש בעניינו של התובע חוות דעת רפואית ראשונה ביום 20.2.05.

ביום 11.12.06 חזר פרופ' א. מלמד ובדק שנית את התובע. בפרק הסיכום והמסקנות של חוות דעתו מיום 2.1.07 קבע פרופ' א. מלמד שלא חל אצל התובע שיפור נוירולוגי משמעותי בתקופת הזמן שחלפה מאז בדיקתו הקודמת, מיום 20.2.05, ומגבלותיו התפקודיות של התובע נותרו מקסימליות.

לדעת פרופ' א. מלמד מצבו של התובע קבוע, ואין עוד אפשרות להטבה נוירולוגית בעתיד.

המומחה העמיד את נכותו של התובע על 100% בגין ירידה קוגניטיבית, העדר יזימה וספונטניות, הפרעת דיבור דיסארטרית, דיסקואורדינציה בידיים, הפרעת הליכה, ועוורון בעין ימין עקב פגיעה בעצב האופטי.

ג.          מומחה ברפואת עיניים ד"ר יאיר הוד, קבע לתובע בחוות דעתו מיום 25.5.05 30% בגין נכות עקב ליקויים בכושר הראיה בעין ימין (למעשה: חוסר ראיה בעין זו), 10% נכות בגין "צניחת עין", ועוד 15% נכות בגין פזילה.

ד.         המומחה בתחום הנוירוכירורגיה פרופ' מ. הדני קבע לתובע בחוות דעתו מיום 18.7.06 10% נכות בגין הפרעה בתחושה בארובה ובמצח מימין, 10% נכות בגין סגירה לא שלמה של העפעף העליון (בחופף לנכות שקבע ד"ר י. הוד), ועוד 10% נכות בגין העיוות בארובת עין ימין.

ה.         בישיבת בית המשפט מיום 11.7.07 הודיעו ב"כ הצדדים על כך שהם הגיעו להסכמות חלקיות בשאלת גובה הנזק ונתתי תוקף של החלטה להסכמות כפי שבאו לידי ביטוי במסמך מ/1 (עמ' 327 - 326 לפרוט').

המסמך מ/1 מסדיר את כל המחלוקות שבין הצדדים באשר להוצאות העבר, נזק שאיננו ממוני, ניידות, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות בעתיד, הוצאות אפוטרופסות, הוצאות משפט, ניכוי גמלאות ביטוח לאומי, ותשלומים תכופים.

ו.          הסוגיות שנותרו במחלוקת לפי המסמך מ/1:

תביעת ההורים כמיטיבים, סיוע ועזרת הזולת לעתיד, וקיצור תוחלת חיים.

לענין שיעור שכ"ט עו"ד נותרה מחלוקת בשאלה האם החישוב צריך להיעשות לפי 11% כטענת הנתבעות, או 13% כטענת התובע.

לענין תביעת ההורים כמיטיבים הושג הסדר בין הצדדים בישיבת בית המשפט מיום 18.9.07 וזאת לתקופה של 54 חודשים עד תאריך 1.7.07 (עמ' 321 - 330 לפרוט'). הסדר זה קיבל אף הוא תוקף של החלטה בעמ' 349 לפרוט'.

הטענה בענין קיצור תוחלת חיים נזנחה ולכן לא נותר לי לדון עתה אלא בראש הנזק של סיוע ועזרת הזולת לעתיד, ובסיום לקבוע את שיעור שכר הטרחה.

ז.          התובע נבדק על ידי ד"ר הרולד וינגרדן מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום.  בחוות דעתו מיום 28.12.05 כותב המומחה בפרק הסיכום:

"בן 21, כשלוש שנים לאחר חבלה מוחית קשה ושיפור נוירולוגי ותפקודי סביר. עדיין הוא סובל מליקוי קוגניטיבי קשה, במיוחד לגבי התמצאות במקום, זמן, מיצוב, וזכרון לכל סוגיו. כמו כן סובל מחולשת פלג גוף ימני. תפקודי יומיום בסיסיים - תחת פיקוח בעיקר לאיכות ובטיחות בזמן מקלחת. אין הוא מסוגל לבצע פעילויות מורכבות יותר של חיי יומיום. ההתנהגות לא נאותה במידה קלה בלבד, אין התפרצויות או התנהגות הרסנית"

            בפרק המלצות תיפקודיות ושיקומיות כותב ד"ר ה. וינגרדן:

"1.                        המטופל זקוק לפיקוח במשך היום כולו. המטפל שלו זקוק להכשרה על ידי פיסיותרפיסטית ומרפאים בעיסוק במישור הקוגניטיבי והתפקודי.