פסק-דין בתיק א 42973/01

1.         בפני תביעת בנק למשכנתאות נגד שמאית מקרקעין, המבוטחת על ידי המגן חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המגן") וזאת בגין נזקים שנגרמו לבנק, לטענתו, עקב שומה רשלנית שנערכה על ידי שמאית המקרקעין - הנתבעת 1.

2.         התביעה היא על סך 476,862 ש"ח.

3.         מבוא עובדתי:

א)         הנתבעים 1, 2 בתיק דנן (להלן: "קרני") ערכו הסכם מכר ביום 30/10/98 עם הנתבעים 3, 4 (להלן: "דיין") ולפיו רכשו קרני מדיין דירה בת ארבעה וחצי חדרים, הנמצאת בקומה שניה, ברחוב רש"י 40 ברמת גן, הידועה כגוש 6204 חלקה 366 (להלן: "הדירה"), וזאת תמורת סך 253,000 דולר.

ב)         לשם מימון עסקת המכר, ביקשו קרני משכנתא מבנק לאומי למשכנתאות (להלן: "הבנק").

הלווים - קרני התבקשו להמציא שומת מקרקעין משמאית הנמצאת ברשימת השמאים המקובלים בבנק, והם פנו לנתבעת 5 (להלן: "בן דוד") על מנת שתערוך שומה לדירה.

ג)          בן דוד ערכה שומה ביום 7/12/98 והעריכה שוויו של הנכס בסכום של כ- 250,000 דולר.

ד)         הבנק אישר לקרני הלוואה בסך 630,000 ש"ח באופן שבו אושר ביום 14/12/98 סך של 400,000 ש"ח וביום 15/12/98 סך של 166,000 ש"ח ו- 64,000 ש"ח, כאשר השווי הדולרי של סכום הלוואה למועד קבלתה היה כ- 146,000 דולר.

ה)         קרני הפרו את הסכם ההלוואה, לא עמדו בתשלומים, וביום 5/1/2000 הגיש הבנק לביצוע בלשכת ההוצל"פ במסגרת תיק 3-00-03230-01 בקשה למימוש משכון, הרשום על הדירה.

ו)          במסגרת הליכי מימוש הדירה, נערכה שומה לנכס והתברר כי שווי הדירה הוא בסביבות כ- 110,000 דולר, ובסופו של דבר, נמכרה הדירה במסגרת הליכי המימוש ביום 26/7/2001 בסכום של 110,000 דולר.

ז)          בטרם נמכרה הדירה, נשלח מכתב מהבנק לבאת כוחה של בן דוד באותה עת, והוצע לגב' בן דוד להציע הצעה גבוהה יותר לרכישת הדירה על מנת להקטין את הנזקים שנגרמו כתוצאה משמאותה הרשלנית, לטענת הבנק.

ח)         יתרת החוב בגין אותן הלוואות של קרני לאחר מכירת הדירה, היתה בסך של 476,862 ש"ח נכון לחודש אפריל 2003 ולפיכך, הוגשה התביעה בגין סכום זה.

4.         תמצית טענות הבנק:

א)         הבנק טען, כי בן דוד ערכה את חוות דעתה באופן רשלני כמשמעותו בסעיף 35 לפקודת הנזיקין וקבעה שווי לא סביר לדירה.

שמאי מטעם הבנק העריך את שווי הדירה, נכון למועד עריכת השומה על ידי הגב' בן דוד (7/12/98) בשווי שבין 165,000 דולר עד 170,000 דולר, שעה שהגב' בן דוד העריכה את הדירה ב- 250,000 דולר.

ב)         הבנק הצביע על פגמים בשומתה של הגב' בן דוד, וטען, כי מדובר בשומה בלתי סבירה שאין לה אחיזה במציאות ובנתוני הדירה הספציפית.

ג)          הבנק טען, כי ללא אותה שומה של הגב' בן דוד, הוא היה מעניק סכום הלוואה נמוך ב- 50% מסכום הלוואה שהוענק בפועל.

ובשל רשלנותה של הגב' בן דוד עליה לשאת בנזקים הישירים והעקיפים שנובעים מאותה שומה רשלנית.

ד)         הבנק טען, כי על הנתבעת 6 - חברת המגן לשפות את הבנק בהתאם לסעיפים 65 ו- 68 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981.