פסק-דין בתיק א 428/00

1.         בסעד המקורי שהתבקש בתביעה שבפני היה להצהיר כי הסכמי מכר מקרקעין שנחתמו בין התובע לבין הנתבעים בטלים בשל הפרתם ע"י הנתבעים שהתחייבו לשלם את מס השבח ולא שילמוהו.

בנוסף לסעד זה התבקש ביהמ"ש לחייב כל אחד מהנתבעים לשלם לתובע סך של 43,000 ש"ח, כפיצויים.

2.         בישיבה מיום 21.9.03, הודיעו לי הצדדים כי הנתבעים הגיעו להסדר לפיו ישלמו את מס השבח בתשלומים עד ליום 17.6.04 ולכן אם אכן יעמדו הנתבעים בתשלומים, התובעים מוותרים על הסעד העיקרי שהוא ביטול ההסכמים וביהמ"ש יכריע רק בשאלת החיוב בתשלום הפיצויים.

            לבקשת הצדדים נתתי תוקף של החלטה להסדר זה.

 לקראת ישיבת ההוכחות שקבעתי לגבי חלק זה של התביעה, הודיעו לי הצדדים כי הסכימו שהצדדים יסכמו טענותיהם בכתב כאשר הבסיס הראייתי יהיה האמור בכתבי הטענות וכל צד יהיה רשאי לצרף לסיכומיו מסמכים לתמיכה בטענותיו.

3.         הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב (התובע ב-4.10.04 והנתבעים ב-3.11.04), אך התיק אבד והתיק המשוחזר עם הסיכומים הגיע אלי רק ביום 27.2.05 וזו הסיבה לעיכוב במתן פסק הדין.

4.         להבנת הכרעתי, להלן הרקע העובדתי הרלוונטי כעולה מכתבי הטענות.

5.         כתב התביעה:

א.         בין התובע לנתבע מס' 2 נחתם ביום 20.1.95, הסכם לפיו מכר התובע את חלקו בחלקת מקרקעין (להלן:"ההסכם הראשון"). בנוסף לתמורה המוסכמת התחייב הנתבע 2, לשלם גם את מס השבח.

ב.         בסעיף 12 להסכם הראשון נאמר:

"צד שיפר חוזה זה ישלם לצד הנאמן פיצוי מוסכם בסך 5,000 דולר וזאת בנוסף לכל סעד חוקי אשר זכאי לו הצד המקיים את החוזה".

ג.          יצוין כי לפי החוזה שצורף לכתב התביעה בנוסף לתובע היו עוד שני מוכרים שמכרו גם הם את חלקם באותם מקרקעין לנתבע וסעיף הפיצויים מתיחס לכן לכל המוכרים, שכן שלושתם יחד מוגדרים בחוזה "כצד אחד".

ד.         ביום 22.3.95, נחתם  הסכם שני בין התובע לבין הנתבע הראשון, לפיו מכר התובע לנתבע זה חלקה אחרת (להלן: "ההסכם השני"). גם בהסכם השני התחייב הקונה לשלם את מס השבח וגם בהסכם זה הוסכם על פיצוי מוסכם בסך 5,000 דולר בנוסף לכל סעד חוקי שזכאי לו המקיים נגד המפר.

ה.         שני הנתבעים הם אב ובנו.

ו.          לאחר ששתי העיסקאות דווחו למס שבח, הוצאו הודעות השומה לתובע והוא ביקש מהנתבעים לקיים את התחייבותם ולשלם את מס השבח.

ז.          ביום 20.12.99 הגיע סכום מס השבח ל-219,343 ש"ח. התובע מילא בשיק הבטחון שקיבל בעת החתימה על ההסכמים סכום זה ושלח את השיק למס שבח, אך זה הודיע לו כי השיק חולל.

ח.         לכן שלח התובע לנתבע ב-2.2.00, הודעה על ביטול ההסכמים.

ט.         התובע טוען כי עקב הפרת ההסכמים מצד הנתבעים נגרמו לו נזקים כבדים מאוד המוערכים בסך של 45,000 ש"ח, (סעיף 11 של כתב התביעה שהוגש ביום 24.2.00).

            לא ניתן כל פרוט בכתב התביעה לסכום זה. רק בסיכומים טוען התובע כי עקב אי תשלום מס השבח נקט נגדו מס שבח בפעולות גבייה שכלל עיקול חלקות מקרקעין ועיקול משכורת.