פסק-דין בתיק א 42584/06

רקע ועובדות

בתביעה דנן עותר התובע לחייב את הנתבעים להשיב לו, את הסכום ששילם על חשבון מבנה עץ שרכש מנתבעת 1, באמצעות נתבע 2  וכן פיצויים בגין הפרת ההסכם ביניהם.

התובע הזמין מנתבעת 1 מבנה עץ, כדי שישמש כ"צימר" להארחה, בהתאם להסכם מיום 3.7.05. מבנה העץ הוזמן כשהוא מפורק ועשוי מעץ אשוח.

בהתאם להסכם, התובע היה אמור לבצע את הרצפה והבסיס בקומת הקרקע והנתבעת הייתה אמורה להרכיב את המבנה כולל קומת הגג בשלב א' של ביצוע ההתקשרות. בשלב ב' היה על הנתבעת 1 להשלים את הרכבת המבנה. לגרסת התובע, במעמד חתימת ההסכם, נתבע 2 הודיע לו כי מועד האספקה יהיה תוך חודשיים שלושה.

טענות התובע

בהתאם להסכם, היה על הנתבעים להרכיב את המבנה תוך 7 ימים מיום שהתובע יודיע לו על כך. התובע לא הודיע לנתבעים להגיע להרכיב את המבנה, כיוון שהנתבע הודיע לו על הגעת המבנה לשטחו, ללא תיאום מראש ובאופן פתאומי, ביום שהיה עליו לצאת לחו"ל, כך שהתובע טרם הכין את הבסיס למבנה.  ביצוע הרכבת המבנה, אמור להיות 7 ימים מיום שהתובע יודיע על כך ולאחר שהמבנה הועבר לחזקתו.

נתבע 2 הודיע לו בהפתעה ביום 12.7.05 ושבועיים מיום ההזמנה כי הגיעה מכולה עם שלושה מבני עץ, שאחד מהם מיועד עבורו ועליו להגיע מיד וללא תיאום מראש לשטחו. לכן, הבסיס להרכבת המבנה לא היה מוכן. הנתבעים, על פי בקשת נתבע 2, פרקו את המכולה על שלושת מבני העץ שבה, בחצרי התובע.

המכולה שבה אוחסן מבנה העץ הייתה בשטחו ונתבע 2 לקח אותה ללא רשותו ותוך הפרת ההסכם ביניהם.

התובע הכין בהמשך את התשתית להקמת הצימר, בהשקעה כספית גבוהה ושילם, בהתאם להסכם סך של 2,000 ש"ח כמקדמה וסך נוסף של 30,000 ש"ח עם הגעת המכולה לחצריו, מבלי שקיבל כל קבלה מנתבעת 1. בינו לבין נתבע 2 נקבעה פגישה במקום המיועד למבנה, בינו לבין נתבע 2, במהלכה התובע היה אמור להשלים את יתרת התשלום בסך 30,000 ש"ח והנתבעת הייתה אמורה למסור לו את המבנה, אך נתבע 2, אשר הגיע לפגישה באיחור רב,  ללא פועלים והשאיר את המכולה כפי שהיא, מבלי לפרוק אותה ולהציב את המבנה.

התובע, יצא באותו ערב לחו"ל וכאשר חזר ארצה, גילה כי המכולה נלקחה בגין מעשה זה הוגשה תלונה במשטרה ובדיעבד התברר לתובע כי המכולה נלקחה על ידי הנתבע 2 מחצרו וללא רשותו.

עקב הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, מבנה  העץ לא הורכב והשקעות התובע ירדו לטמיון.

לגרסת התובע, הנתבע 2 ניצל את חצרו כדי לאחסן בה את המכולה עם שלושת המבנים, עד אשר התפנה לו מקום לפרוק אותם.

התובע עותר לחייב את הנתבעים להשיב לו את הסכום ששילם ולהם ובנוסף, לשלם לו סך של 15,000 ש"ח כפיצויים.

טענת הנתבעים

לטענת הנתבעים, הנתבע 2 פעל בשם נתבעת 1 וכמנהלה.

על התובע היה להשלים את תמורת רכישת המבנה, עם הגעת המבנה לשטח.

לטענתם, המבנה הובא לשטח עם פועלים אך התובע לא היה במקום ולכן המבנה נלקח חזרה.

התובע לא הכין את התשתית להרכבת המבנה, עקב צו מנהלי להפסקת עבודתו, יומיים קודם להפרתו את ההסכם.

המבנה היה אחד משלושה מבנים שיועדו לרוכש אחר, והותאם לצרכי התובע.

המכולה אשר הונחה בחצרי התובע, הכילה את כל שלושת המבנים ותכולתה שייכת לנתבעת 1 והמבנה שנרכש על ידי התובע היה אמור לעבור לבעלותו רק לאחר שימלא את כל התחייבויותיו בהתאם להסכם. כל עוד לא עשה כן, הנתבעת רשאית לקחת חזרה את רכושה.

הנתבע לא הכין את הבסיס לקיום שלב א' על ידי הנתבעת 1 ולא הכין את בסיס המבנה. בנוסף, לא שילם לנתבעת את יתרת חובו.