פסק-דין בתיק א 42553/06

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך ­­­­­­­­­­26,289ש"ח.

שחר אופנועים בע"מ (להלן: "התובעת") הינה יבואנית צמיגים לכלי רכב שונים. התובעת הזמינה סחורה אשר הגיע בתוך מכולות שהיו תחת השגחתה של הנתבעת.

התובעת הזמינה שלושה משלוחים שונים. לגישת התובעת כנהוג בענף הספנות חברת אלי ליין (להלן: "הנתבעת") אשר הינה חברת שילוח בינלאומית אמורה הייתה למסור לתובעת את פקודת המסירה תמורת סכום של 100 ש"ח. לגישת התובעת הנתבעת גרמה לעיכוב מסירת תעודת המסירה של הקונטיינר השלישי במשך 17 יום.

לגישת התובעת לאור כך כי בוצעה גביית יתר בעת קבלת הקונטיינר השני, נכתב על השיק "תשלום תחת מחאה", וזאת על-מנת שתוכל התובעת לתבוע את יתרת התשלום אשר שולמה לגישתה.

באשר לקונטיינר השלישי דרשה הנתבעת מלבד התשלום בעבור תעודת המסירה סכום נוסף של 10,000 ש"ח במזומן כעירבון בעבור המכולה, התובעת שלחה נציג מטעמה, עמיל המכס דודי וישניה (להלן: "דודי") אשר אף ממנו דרשה הנתבעת את העירבון הנדון.

לאחר המקרה  הנ"ל, שכרה הנתבעת את שירותיו של עמיל מכס ממשרדו של חיים נתנאל בע"מ, אשר קיבל את פקודת המסירה תמורת בסך של 2,057 ש"ח שכללו סך של 200$ בעבור פיקדון. לגישת התובעת נגבו סכומים ביתר בהתאם לפירוט שלהלן:

תיק  205170   -  גביית יתר בסך של  346.15  ש"ח.

תיק 205356    -  גביית יתר בסך של  1,833.58 ש"ח

תיק 205491   -  גביית יתר בסך של  1825.66  ש"ח  וכן בעבור דמי החסנה סך של             1,825.75 ש"ח.

נוסף על כך נדרש פיצוי בגין הפסד יכולת השתכרות במשך 17 יום בסך של 15,200ש"ח.   

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החובה האמור העלו חרס, לא נותר בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעת מכל וכל. לשיטתה, הסכום אשר נקבה בו התובעת אינו מחיר בפיקוח ומשתנה ממשלח אחד לאחר. מאחר והנתבעת הינה חברת שילוח קיים הבדל בינה לבין חברות ספנות שונות כדוגמת "צים" ומשכך נובע פער התשלומים. לגישת הנתבעת בעוד שחברות הספנות מחייבות בעבור ההובלה בלבד חברות השילוח מעניקות שירותים נוספים.

במקרה דנן קיבלה הנתבעת לידיה שני משלוחים אשר הגיעו בתנאי C&F אשר המשמעות הינה כי ההובלה הימית משולמת מראש על- ידי היבואן קרי התובעת, ויתר הפעולות, בהם פריקתה של המכולה ואחסנתה משולמים על-ידי היבואן בארץ.

הסכומים אשר נדרשו מהתובעת הינם:

בעבור תיק 205356 סך של 2,067.73 ש"ח אשר כולל את דמי הפיקדון בגובה 200$ (אשר מוחזר ליבואן), דמי סוכן T.H.C , דמי טיפול, תקשורת ופקודת מסירה.

בעבור תיק 205170 סך של 905.15 ש"ח אשר כולל את דמי הפיקדון בגובה100 $ (אשר מוחזר ליבואן), דמי סוכן T.H.C , דמי טיפול, תקשורת ופקודת מסירה.

בעבור תיק 205491 סך של 2,268.81 ש"ח אשר כולל את דמי הפיקדון בגובה241 $ (אשר מוחזר ליבואן), דמי סוכן T.H.C , דמי טיפול, תקשורת ופקודת מסירה.

לגישת הנתבעת, כל עיכוב אשר נגרם הינו תוצאה של מחדלי התובעת בלבד, לגישתה דרישת הפיקדון הינה דרישה סבירה לאור כך שבין הצדדים לא הייתה הכרות מוקדמת. נוסף על כך עמיל המכס אשר נשלח על ידי התובעת איננו עמיל מכס מורשה בהתאם לרשימת עמילי המכס  המורשים אשר מפורסמת באתר רשות המיסים ומשכך נדרש הפיקדון אף ממנו. לגישת הנתבעת דרישתה הינה דרישה סבירה לאור עלותן של המכולות אשר נע בסכומים של בין 2,000$ ל- 4,500$.

לאור החשש כי המכולה לא תוחזר במצב תקין או לא תוחזר בזמן נדרש הפיקדון, לאור כך שלבסוף פנתה התובעת לעמיל המכס המורשה מר חיים נתנאל, והתקבל  כתב התחייבות ממשרדו של מר חיים נתנאל כמקובל בענף, נדרש פיקדון בגובה 200$ בלבד. לאחר החזרת המכולה ללא פגמים הוחזרו הפיקדונות לתובעת בהתאם לתעודות הזיכוי שלהלן: