פסק-דין בתיק א 4250/06

1.         התובעים, יורשיו של המנוח כרים נסראללה (להלן-"המנוח"), הם בעלי זכויות במשרד המצוי בשפרעם (להלן-"המשרד"). בכתב תביעה בסדר דין מקוצר נטען כי ביום 31.7.96 נערך ונחתם בין המנוח לבין הנתבע 1 (להלן, גם "עו"ד מלכא") והנתבע 2 (להלן, גם "עו"ד באבא") חוזה שכירות על פיו שכרו הנתבעים את המשרד בשכירות בלתי מוגנת. לנוכח טענה להפרת חוזה השכירות ואי תשלום דמי השכירות, הוגשה תובענה לסעד כספי ולסילוק יד.

2.         הנתבעים ביקשו רשות להתגונן. עניינם נדון בנפרד. מן הנתונים שבפניי נהיר לי שבמועדים הרלוונטיים עו"ד באבא החזיק במשרד. הוא נאבק כנגד הפינוי שלו מן המשרד. בסופה של דרך, ככל שעסקינן בעו"ד באבא, ניתן פסק דין ביום 27.11.06, שנתן תוקף להסדר פשרה עמו. מכוחו של פסק דין זה אמור היה עו"ד באבא לסלק ידו מן המשרד לא יאוחר מיום 31.12.2006. בקשה אשר הגיש לעיכוב ביצוע בעניין זה נדחתה על ידי.

3.         נותרה, לפנים, עילת התביעה כנגד עו"ד מלכא. מונחת בפניי עתירתו, בתיק בש"א 15742/06, למחיקת התביעה כנגדו על הסף. לא מקובלת עליי עמדת ב"כ התובעים על פיה נחסמה דרכו של עו"ד מלכא להגיש בקשה זו, וזאת כנלמד מהחלטת כב' הרשמת ספרא-ברנע מיום 6.9.05 שממנה עולה כי הוא זכאי להגיש הבקשה מחדש.

4.         לגוף העניין טוען עו"ד מלכא כי אכן חתם על חוזה השכירות מיום 31.7.96 עם עו"ד באבא, עמו שכר את המשרד. השיתוף בין השניים פורק. מאז סוף שנת 96' לא נמצא עו"ד מלכא במשרד, לימים הוא פתח משרד עצמאי בחיפה ולאחר מכן, מאז שנת 2001, הוא משמש כיועץ המשפטי של עיריית קרית אתא.

            התובעים טוענים כי כל אלו עשויים, ככל שיוכחו ויתקבלו על דעתו של בית המשפט, לשמש טענת הגנה שתהדוף תביעת התובעים כנגד עו"ד מלכא. ואולם אין בכך על מנת להצדיק את המחיקה על הסף. בחנתי הנתונים שבפניי ובדעתי לאמץ את גישתו של עו"ד מלכא, לנוכח המצויין בכתב התביעה.

5.         מכתב התביעה נלמדת כריתתו של חוזה השכירות מיום 31.7.96 ממנו עולה כי חוזה השכירות הסתיים ביום 31.7.2001. ניתנה מכוחו זכות להאריך את תקופת השכירות מיום 1.8.2001 ועד לתאריך 31.7.2006. מכאן ואילך מדלגים התובעים, בקלילות, מה בפועל התרחש. נטען כי הנתבעים, וממילא אף עו"ד מלכא, הפרו את הוראות החוזה בכך שלא שילמו דמי שכירות עבור החודשים יוני 2005 עד פברואר 2006.

6.         ואולם נהיר כי על מנת שהתביעה תגלה עילה כלפי עו"ד מלכא, על נסח כתב התביעה להמשיך ולבאר השתלשלות הדברים הנטענת. כזכור, חוזה השכירות המקורי היה ניתן להארכה. ואולם התובעים אף אינם טוענים, כלפי הנתבעים וממילא כלפי עו"ד מלכא, כי חוזה השכירות אכן הוארך. מן הנתונים שבפניי אני למד, לכאורה, כי אכן חוזה השכירות הוארך, עם עו"ד באבא בלבד, ואולם עותק לא נמסר לעו"ד באבא אלא מצוי בידי התובעים. למצער, יכולים היו התובעים לטעון כי בפועל עו"ד מלכא השתמש במשרד באופן שהם זכאים לדמי שימוש ראויים. לא כך נוהגים התובעים. הם טוענים, כלפי עו"ד מלכא, כי הוא הפר את הוראות "החוזה". החוזה, כאמור, הסתיים ביום 31.7.2001. לא נטען, כלפי עו"ד מלכא, כי חוזה השכירות הוארך. משמע, עד שעליי להידרש להגנתו של עו"ד מלכא, אמור כתב התביעה לגלות עילה. כתב התביעה, כמבואר, אינו מגלה עילה.

7.         אכן, בית המשפט נמנע מלסלק תובענה על הסף. ואולם, טענתו של עו"ד מלכא ידועה לתובעים זה מכבר. חרף זאת, הם אינם עותרים לתיקון כתב התביעה, שמא בעקבות זאת הוא יגלה עילה. אף בגדר תגובתם בתיק בש"א 17542/06 הנ"ל הם אינם עותרים לתקן כתב התביעה, ולו כטענה חילופית.

8.         לפיכך הנני נענה לעתירה ומוחק תביעת התובעים כנגד הנתבע 1 על הסף.

            הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבע 1 שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

            הסכומים האמורים ישולמו לנתבע 1 תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

9.         המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן  והודע היום ט' באדר, תשס"ז (27 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

קלדנית: נורית א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: