פסק-דין בתיק א 42484/05

בתיק זה נדונה תביעת המוסד לביטוח לאומי, (להלן: "המל"ל"), כנגד חברות ביטוח , אשר אחראיות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לפצות נפגע בתאונת דרכים.

ביום 22.8.00 נפגעה הגב' סמירנוב לריסה בתאונת דרכים. הנתבעת מס' 1 הייתה המבטחת של הרכב הפוגע. המל"ל שילם לנפגעת גמלאות על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995, (להלן: "החוק"), ובתביעה שבפניי עתר לחייב את הנתבעות בתשלום 80% מסכום הגמלה על פי ההסכם בין הצדדים.

הנתבעות הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, וביום 18.1.06 הוגשה הודעה על הסכמה דיונית על פיה ניתנה לנתבעות רשות להתגונן בהתאם למחלוקות שפורטו בהודעה.

ביום 1.2.06 התקיים דיון קדם משפט, ובו ניתנה על ידי החלטה, על פיה, על הצדדים להגיש סיכומים בכתב, לאור טענות המל"ל, כי אפילו יקבל ביהמ"ש את הטענות העובדתיות של הנתבעות, עדיין יש לחייב את הנתבעות בתשלום מלוא סכום התביעה.

הצדדים הגישו סיכומיהם, והחלטתי זו ניתנת לאחר קבלת הסיכומים.

המחלוקות:

המחלוקות כפי שפורטו על ידי הצדדים בהודעה המשותפת הינן כדלקמן:

א.      האם היה שיהוי בהגשת התביעה.

ב.      סוגיית הקשר הסיבתי בין שיעור הנכות לתאונה.

ג.        ההשלכות קביעת המומחים הרפואיים בתביעה שהוגשה על ידי הנפגעת.

ד.      האם למל"ל זכות שיבוב ביחס לקצבת זקנה, ביתר דיוק, ביחס לתוספת הוותק.

ה.      האם רשאי המל"ל להתעלם ממדדים שליליים.

ו.        האם המל"ל זכאי לקבלת ריבית ומהו שיעור הריבית.

הסוגיה המרכזית הינה סוגיית הקשר הסיבתי בין שיעור הנכות על פיה משולמת הגמלה על ידי המל"ל לנפגעת, לבין התאונה, וביחס לכך ריכזו הצדדים את מירב מאמציהם בסיכומיהם.

יש לציין כי הנפגעת הגישה תביעה לתשלום נזקיה בגין תאונת הדרכים, ביהמ"ש מינה מומחים רפואיים, אשר קבעו מהו שיעור הנכות של הנפגעת כתוצאה מהתאונה.

טענות התובע - מל"ל:

המל"ל טוען כי על פי פסק דינו של ביהמ"ש העליון בד"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נגד אררט  - חברה לביטוח בע"מ ואחרים, (פורסם בנבו), שניתן מפי כב' השופט ריבלין, בדעת רוב, (להלן: "הלכת אררט"), הרי מטרתו של ההסכם בין המל"ל לחברות הביטוח הוא מניעת התדיינויות, ולכן אין מקום להעלאת הטענה ביחס לשיעור הנכות כלל.

לגופו של עניין נטען כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומה של תאונת הדרכים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנכות נגרמה כתוצאה מתאונת הדרכים וכי עובר לתאונה הנפגעת כלל לא הייתה נכה.