פסק-דין בתיק א 42460/05

מבוא

1.         התובע, יליד 28.6.76, נפגע לטענתו באירוע שמהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: החוק) וזאת ביום 2.4.02.

2.         הנתבעות חולקות על עצם קרות האירוע ומכאן שהמחלוקת נסבה הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק.

3.         מטעם התובע העידו הוא עצמו ואחיו מר ליאור חורי. הנתבעת הסתפקה בהצגת מסמכים.

שאלת החבות

גרסת התובע

4.         בכתב התביעה מצוין כך:

"ביום 2.4.02 ארעה לתובע תאונה בעת טיפול בטרקטור, בעת סיום הטיפול בטרקטור כשאחז התובע בידית ע"מ לרדת החליקה רגלו ממדרגת הטרקטור בעוד ידו הימנית המשיכה באחיזה, (להלן: "התאונה").

5.         בתצהיר עדותו הראשית מציין התובע בסעיף 5 כדלקמן:

"כאשר ירדתי מתא הנהג כשאני אוחז בידית אחיזה, החליקה רגלי ממדרגת המחפרון בגלל בוץ ושמן שהיו עליה, באופן אינסטינקטיבי ידי הימנית המשיכה באחיזה על מנת שלא לעוף לאחור על הראש, כתוצאה מכך נגרם לי שבר תלישה בכתף."

6.         אותה גרסה מסר התובע גם למומחה שמונה בתחום הרפואי בתיק זה, כפי שעולה מחוות הדעת של ד"ר פרי.

7.         לטענת התובע ביום האירוע התבקש על ידי אחיו ליאור לבוא עמו למקום חניית המחפרון של אחיו, על מנת לעזור לאחיו לעשות טיפול של החלפת שמנים ומסננים במחפרון, שכן באותו היום היה ערב חג והמחפרון לא נמצא בעבודה.

8.         אחיו של התובע מציין בתצהירו כי בערב חג שני של פסח ב - 2.4.02 סייע לו אחיו התובע לערוך טיפול במחפרון באתר העבודות בגדרה. את האירוע עצמו לא ראה אחיו של התובע שכן היה ברכב בעת שהתובע החזיר את המחפרון לריכוז כלי העבודה לאחר תום הטיפול. הוא מציין כי כאשר הגיע התובע לרכב סיפר לו את שאירע:

"כי כאשר ירד מתא הנהג כשהוא אוחז בידית אחיזה, החליקה רגלו ממדרגת המחפרון בגלל בוץ ושמן שהיו עליה, ידו הימנית המשיכה באחיזה על מנת שלא לעוף לאחור על הראש, כתוצאה מכך נחבל בכתף והסעתי אותו חזרה לבית."

9.         התובע העיד כי רק כעבור יומיים פנה לקבל טיפול בבית חולים לאחר שראה כי הכאבים מתגברים.

10.        על גרסה זו חזר כאמור התובע גם בעת שנבדק על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

טענת הנתבעות

11.        לטענת ב"כ הנתבעות עסקינן בעדות יחיד שנתגלו בה סתירות רבות כפי שעלה מתוך המסמכים שהגיש כמוצגי הנתבעות, ותמיהות מתוך דבריו של התובע עצמו בעת החקירה הנגדית.

12.        לטענת ב"כ  הנתבעות בהיות עדותו של התובע, לעצם קרות האירוע, עדות יחיד הרי שעל פי דרישות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] על בית המשפט לנמק מדוע ראה לקבל את עדות היחיד. לשיטתו לא ניתן לקבל את עדות התובע בשל הסתירות שנפלו בה.