פסק-דין בתיק א 42422/05

מבוא

1.         התובע, יליד 1954, נפגע ביום 26.1.99  על ידי הנתבע 1 (להלן: "פינס") בתאונת צייד.  התובע הגיש תביעתו כנגד שותפו לציד וכנגד המבטחת של פינס.

2.         התאונה ארעה כאשר יצאו התובע ופינס לציד חזירי בר עם רדת החשיכה באזור בריכות הדגים של הקיבוץ. שני הציידים נשאו רישיונות לרובי ציד ונהגו לצאת לצייד מסוג זה.

3.         כפי שעלה מן הראיות שני הציידים הינם חברי קיבוץ אילת השחר ועבדו עובר לאירוע נשוא התביעה במדגה של הקיבוץ ואיזור בריכות הדגים היה מוכר להם היטב. כמו כן פיתח התובע את תחביבו באומנות הלחימה מסוג טאי-צ'י.

4.         התובע נפגע בידו וברגלו כתוצאה מן התאונה. לטענתו כתוצאה מפגיעתו נאלץ לעזוב את עבודתו במדגה דבר שהביא אותו להפסדי שכר. כמו כן התעכב קידומו בתחום הטאי-צ'י והוא אף לא יכול היה לשוב לצוד דבר שגורם לו עגמת נפש רבה וכן הפסדים כספיים.

5.         מטעם התובע העידו מר גיא קפלן ששימש בזמנים הרלוונטיים מנכ"ל הקיבוץ וכן התובע עצמו. התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת רפואית ומכאן שאינו יכול להישמע בכל טענה הנוגעת לנכות צמיתה והשלכותיה.

6.         הנתבעת לא הביאה עדים ואף לא את פינס שהינו נתבע. הנתבעת הסתפקה בחקירת התובע ובהגשת מסמכים.

7.         הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.

דיון בשאלת האחריות

8.         בתצהירו מציין התובע כי התאונה אירעה עת עמד לפני פינס כשגבו מופנה אליו ואילו פינס ירה לפנים, לכיוונו שלו, וכך נפגע. (ראה האמור בסעיף 6 לתצהירו).

9.         בחקירתו הנגדית תיאר התובע את נסיבות קרות הפגיעה כך: "... יצאנו לצוד בשטח בריכות הדגים שבו עבדנו אני והנתבע כשהשטח מוכר לי ככף ידי משנות ה - 80. הנסיעה הייתה עם רכב, זה היה בשעות הערב. אני הייתי מאחור וגיל נהג. בטנדר יש פרוז'קטור ידני ועל כל רובה מותקן זרקור שמקביל לקנה. נתקלנו בעדר חזירים, ירינו פגענו, חזירים נפגעו......כמו תמיד זו תרגולת קבועה. יש אירוע צייד עם חיות פצועות, רצים לסגור אותם או להרוג את הפצוע כי לא יפה להשאיר חיה פצועה בשטח....בשלב הזה נפרדתי מגיל אחרי שיידעתי אותו שאני יוצא לסגור בהמשך מורד הדרך בחזרה אחורה לכיוון הנסיעה שלנו. הלכתי בקצב בינוני, זו הליכה מיוחדת שבה אתה רוצה להספיק להתקדם וגם שומר על שקט כדי שהחיה לא תבחין בך. התרחקתי, התרחקתי, התרחקתי ובו זמנית חטפתי מכה בחלק האחורי של הגוף ושמעתי קול ירייה..."

10.        בהמשך מסביר התובע שהוא ידע לאן החזיר ילך אחרי שנפגע, שכן מצד אחד ישנה בריכה ומצד שני תעלת מים. הוא הלך צפונה לכיוון שממנו באו.

11.        בעדותו במשטרה בסמוך לאירוע ציין התובע כך: "יצאנו אני וגיל פינס לצוד באזור בריכות הדגים באזור איילת השחר וישבנו שם והבחנו בקבוצה של חזירי בר אשר עברו אותנו ואז ירינו לכיוון שלהם ואחד מהם הרגנו והאחר הבחנתי שנפצע. אז אמרתי לחבר שלי גיל שאני הולך לבדוק האם יש חזיר שנפצע ובזמן שאני חיפשתי את החזיר שנפצע חצה חזיר בר ביני לבין גיל ואז גיל ירה לכיוון החזיר והכדור פגע בי.

12.        בהמשך עדותו במשטרה ובתשובה לשאלות החוקר ציין התובע כך: "אני חושב שהמרחק ביני לבין גיל היה שמונים מטר לערך וכנראה שהוא לא הצליח לראות אותי. המקום היה חשוך והיינו צדים עם פנסים. יכול להיות שגיל הדליק את הפנס וירה ויכול להיות שהייתי מוסתר כי היה עץ שהענפים שלו כנראה הסתירו. לפני שגיל ירה הוא לא אמר לי שהוא יורה מכיוון שבציד לא מדברים שהחזירים לא יברחו וכנראה חשב שאני נמצא יותר רחוק."

13.        גיל פינס לא הובא להעיד וברי שבינו לבין התובע קיימת חברות מסוימת הן מן העבודה המשותפת במדגה והן נוכח היותם חברים לצייד.

14.        לאחר ששמעתי את התובע ועיינתי במסמכים שהוגשו ראיתי לקבוע כי הפגיעה ארעה באופן שהתובע מסר היינו תוך כדי הציד כאשר הוא ירד מן הרכב והיה במהלך חיפוש אחר חזיר הבר שסבר שנפגע מן הירי.

15.        במצב  דברים זה יש להשיב על השאלה האם הירי נגרם בשל התרשלות של פינס. לשאלה זו אין אלא להשיב בחיוב כאשר פינס לא ראה להתייצב לדיון ולמסור גרסתו. על פי עדות התובע פינס היה מודע לכך שהתובע ירד מן הרכב במטרה לתפוס את אותו חזיר בר בו ירו. גם אם התובע נמצא בסופו של יום במיקום קצת שונה מן המיקום שסוכם ביניהם הרי שהיה על פינס לבדוק ולהתריע בטרם ירה בחושך גם במחיר בריחת החזיר מן המקום.

16.        יחד עם זאת אני סבורה כי לתובע אשם תורם לקרות האירוע. התובע עצמו ציין כי יצא לחפש את החזיר בכיוון שהוא סבר שבו הלך. בסופו של יום הרחיק התובע כ - 80  מטרים מהרכב. במצב דברים זה היה על התובע לסמן לפינס היכן הוא נמצא ולו על ידי הרמת הרובה שעליו מותקן זרקור. לו היה נוהג כך היה פינס יודע היכן הוא ולא היה מבצע ירי לכיוון זה.

17.        התובע היה מודע לסכנה הטמונה בסוג פעילות זה במיוחד בלילה שבו יש קושי בראיה. במצב זה היה על התובע לנקוט משנה זהירות במיוחד כאשר הוא סבר כי החיה שאליה הוא מבקש להתקרב פצועה ומכאן שיכולת המנוסה שלה קטנה.