פסק-דין בתיק א 42336/06

א)        מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1)         בפני תביעה למתן צו מניעה בגידרו מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת להוציא את מכוניתה מן החנייה הצמודה לדירת התובעים וכן למנוע ממנה להמשיך ולהחנות בחניה האמורה.

לא מותר לציין, כי בפני בית המשפט המחוזי תלויה ועומדת תביעה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, לפיו עתרה הנתבעת לרישום שמה כבעלת הזכויות בחנייה.

2 )        התובעים רכשו מכוחו של הסכם מכר מיום 29.12.03, שנקשר בינם לבין יורשי המנוחה ליזה מטילדה פילה ז"ל (להלן בהתאמה "ההסכם" "המנוחה"), דירה בת 4 חדרים, הידועה כתת חלקה 1 בחלקה 636 בגוש 6166 כמפורט בנסח הרישום שצורף להסכם.

הנסח שצורף להסכם מלמד, כי לדירה שרכשו התובעים (להלן: "דירת התובעים") צמודה חניה בשטח של 10 מ"ר המסומנת בתשריט באות ד' (להלן: "החניה").

3)         לגרסת התובעים, לאחר שקיבלו את החזקה בדירה הסתבר להם, כי הנתבעת מחנה את מכוניתה ו/או מכונית בעלה על החניה ואף נוהגת לעיתים להשכירה.

4)         התובעים מוסיפים וטוענים, כי משפנו לנתבעת הציגה להם זו דף נייר ישן וטענה, כי עפ"י האמור באותו דף, מי מהוריה רכש לפני שנות דור את החניה מן הבעלים הקודמים.

התובעים טוענים כי לא מצאו תימוכין לטענת הנתבעת ברישומי המקרקעין, וכי החניה רשומה בבעלותם.

5)         מנגד טענה הנתבעת, כי בשנת 1971, הוסכם בין המנוחה מזה ובין הוריה מזה, שהיו עד לפטירתם הבעלים של דירת הנתבעת הידועה כחלקה 635/1 בגוש 6166 (להלן: "דירת הנתבעת"), כי זכות השימוש בחנייה שייכת לבעלי דירת הנתבעת.

לגרסת הנתבעת, הוריה המנוחים עשו שימוש בחנייה ללא הפרעה מאז מגוריהם בדירת הנתבעת, והיא ממשיכה להשתמש בחניה.

6)         הנתבעת צירפה לתצהירה צילום של מסמך מיום 19.01.71, שכותרתו "יפוי כוח בלתי חוזר" (להלן: "יפוי הכח"), שנחתם ע"י המנוחה כבעלים של דירת התובעים ובו ציינה המנוחה:

" ... והואיל ולדירה הנ"ל  (דירת הנתבעת - מ.ב.ח.) הידועה כחלקה 635/1 בגוש 6166 הזכות להשתמש בחניה, לכן אני מוסרת בזאת כוח והרשאה לחברה קבלנית ליפקה ושות' בע"מ וממנה אותה בתור באת כוחי החוקית ומייפה את כוחה לעשות בשמי ובמקומי את הפעולות המפורטות מטה, כולן או מקצתן כדלקמן:

1.         לרשום זיקת הנאה על הדירה  הידועה בתור חלקה 636/1 בגוש 6166  (דירת התובעים - מ.ב.ח.) כדלקמן: זכות החניית מכונית על השטח המסומן בתשריט באות ד' ושטחו 10 ממ"ר והצמוד לדירה הנ"ל וזכות המעבר למקום החניה הנ"ל דרך חלקה 636 בגוש 6166 וממנו, תרשם לטובת בעלי הדירה הידועה בתור חלקה 635/1 בגוש 6166".

2.         .........

3.      יפוי כוח זה הינו בלתי חוזר היות והוא ניתן לטובת צד ג' דהיינו בעלי הדירה הידועה בתור חלקה 635/1 בגוש 6166 וקיבלתי תמורה מלאה ולא תהיה לי כל זכות לבטל יפוי כוח זה".

עד כאן לשון יפויי  הכח.

ב)        המחלוקת

ליבת המחלוקת בין בעלי הדין הינה בעיקרה בשאלה, אם גלום ביפוי הכוח הנ"ל הסכם להקניית זכות שימוש בחניה לבעלי דירת הנתבעת (כגירסת הנתבעת) או דילמה יפוי הכוח אינו אלא מכשיר לביצוע הסכם שעצם קיומו לא הוכח (כגירסת התובעים).

ג)         דיון וממצאים

1)         העדר רישום

אין חולק, כי זכות השימוש לבעלי דירת הנתבעת לא נרשמה בספרי המקרקעין וזאת חרף העובדה שלגבי דירות אחרות בבניין שבו מצויה דירת הנתבעת (הדירות יחידות: 635/14; 635/13; 635/5) נרשמה זיקת הנאה שתוכנה החנית מכונית וזכות מעבר (ראו צו רישום בית בפנקס המשותפים נספח א/9 לתצהיר התובעת).

2)        התנהגות בעלי הדין