פסק-דין בתיק א 42237/06

1.       התובעת ילידת 1954 , נפגעה בתאונת דרכים ביום 3.10.05.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.      התובעת נפגעה בכתף ימין, ברך ימין, צוואר וגב תחתון.

                   למעט רגישות במישוש בברך ובכתף ימין לא נמצא בחדר מיון כל ממצא פתולוגי והתובעת שוחררה, בלא שאושפזה, עם המלצות למנוחה בבית, אנלגטיקה לפי הצורך והמשך מעקב אורתופדי בקופ"ח.

          ב.      בדיקת מפוי עצמות מיום 5.3.06 העלתה:

                   "קליטת יתר בברכיים דו"צ,  בכפות רגליים דו"צ ובשורש הבוהן משמאל על רקע אוסטיוארתריטי.

                   קליטה מודגשת לאורך הקורטקס של העצמות הארוכות בגפיים התחתונות דו"צ, יותר בירך ימין יתכן תהליך פוסטראומתי - לקורלציה קלינית".

          ג.       בדיקת CT עמ"ש מתני העלתה ממצא של בלט דיסק אחורי דיפוזי גבה L4-5 התואם לשינוי נווני.

          ד.      התובעת קבלה טיפולי פיזיוטרפיה ורפואה משלימה.

          ה.      ד"ר פרידמן, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה היה בדעה כי: "כיום תוצאות האירוע בהיבט האורתופדי תלונות סובייקטיביות שונות הנובעות מהפרעה באברי גוף שונים.

                   ממצאי בדיקתה הגופנית במרפאתי מצביעים על הפרעה בעמ"ש צווארי ומתני שהינה מעל ומעבר למצבה הרפואי הממשי ואשר מודגשת במהלך בדיקתה הישירה, בבדיקות עקיפות ובמהלך התנהגותה בזמן הבדיקה והתנהלותה בחדר הבדיקה. ממצאים אלה נובעים בחלקם מנסיון האדרת תלונותיה ושיתוף פעולה חלקי בבדיקתה ובחלקם בשל הפתולוגיה בעמ"ש צווארי ומתני.

                   באשר להפרעה בכתף, מרפק ושורש כף היד צד ימין - ממצאי בדיקתה לא מצביעים על הפרעה ממשית באברי מטרה אלה, אותם ניתן לייחס לאירוע ת"ד שבנדון. בולט האדרת ממצאים גופניים במהלך בדיקתה ושיתוף פעולה חלקי בבדיקתה.

                   ... מכלל ממצאי בדיקתה של התובעת במרפאתי ומעיון בחומר הרפואי שעמד לרשותי ניתן לקבוע כי כיום נותרה עם הפרעה קלה מאוד במערכת השלד האקסיאלית הגורמת לכאב ומגבלה תפקודית, מצב המזכה ב- 5% נכות רפואית מותאם לסעיף 37 (5) (א) בתקנות המל"ל.

                   באשר לתלונותיה על הפרעות בחלקי שלד נוספים כפי שמסרה במעמד בדיקתה במרפאתי וכפי שפורטו קודם לכן - לא נותרה נכות רפואית צמיתה תוצאת האירוע שבנדון".

          ו.       ב"כ התובעת מלינה כנגד חוות דעת המומחה בגין אי קביעת נכות בגין מגבלותיה בעמ"ש מתני ואילו ב"כ הנתבעת מלינה על כי המומחה קבע נכות למרות שציין האדרת ממצאים גופניים ושתוף פעולה חלקי בלבד במהלך הבדיקה על ידו, למרות שעפ"י הרישומים הרפואיים כאבי הצוואר חלפו בעקבות הטיפול והתעלם מתיעוד רפואי על  כאבי גב בעברה.

          ז.      למרות האמור לעיל, המומחה כלל לא נשאל שאלות הבהרה ע"י מי מבעלי הדין ואף לא נחקר על חוות דעתו ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.

3.       נזקים