פסק-דין בתיק א 42185/04

מבוא

1.         התובע, אסף חזן (להלן: "התובע"), יליד 28.4.79, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 6.7.03 (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה.

2.         הנתבעות מודות בחבות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

מהות הפגיעה והנכות

3.         ממקום התאונה, פונה התובע, לביה"ח איכילוב, שם אובחן כלוקה בשבר תוך מפרקי של הקלויקולה עם דיסלוקציה של המפרק האקרומיוקלויקולרי. ידו של התובע הושמה במתלה ולאחר מכן, הופנה התובע, לטיפולי פיזיותרפיה.

4.         ד"ר משה (פריטש) פרי, אשר מונה  כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, ציין בחוות דעתו כי בבדיקת כתף ימין, קיימת רגישות מקומית ובליטה גרמית של הקלויקולה הדיסטלית אם כי טווח תנועות הכתף, מלא ותקין. ד"ר פרי, העריך את נכותו של התובע, בשיעור של 7%, בהתאמה לסעיף 35 (1) (ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956.

בתשובות לשאלות הבהרה, שהופנו אליו על ידי ב"כ הנתבעות אישר ד"ר פרי כי אין הגבלות תנועה בכתף, אך ציין כי הנכות פוגעת בתפקוד, עקב כאב.

ד"ר פרי, לא זומן לחקירה והצדדים אינם חולקים על שיעור הנכות הרפואית.

הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות

5.         בעת ארוע התאונה, התובע למד באוניברסיטה ובמקביל, עבד במשרה חלקית כמתרגם ומחדיר כתוביות, בחברת "סאט אינטראקטיב בע"מ". מעבודתו זו, השתכר התובע, סך ממוצע ומעוגל של כ- 500 ש"ח לחודש.

לאחר התאונה, אושרה לתובע תקופת אי כושר של כשלושה שבועות, במהלכה שולמו לו, על ידי המל"ל, דמי פגיעה. ד"ר פרי, הוסיף וציין כי לאחר תקופת אי הכושר, התובע היה מוגבל בביצוע עבודה  ידנית, במשך כשישה שבועות נוספים.

6.         התובע ציין בתצהירו כי לאחר התאונה, הגיע להסדר עם מעסיקיו, בדבר ביצוע העבודה מביתו וכי הסדר זה, הופסק כשנה טרם חתימת התצהיר, דהיינו, בסוף שנת 2005 (סעיף 28 לתצהיר, ת/2 ועמ' 3 לפרוטוקול).

התובע ציין כי מאז הופסק הקשר עם אותו מעסיק, אין הוא עובד ואין לו הכנסה.

התובע הוסיף והעיד כי לאחר התאונה, המשיך בלימודי הפילוסופיה באוניברסיטה וכי כיום הינו לומד לתואר שני. כן אישר התובע, בחקירתו הנגדית, כי "הייתי בהליך של ועדה רפואית נפשית של הצבא" (עמ' 4 לפרוטוקול).

7.         כן העיד, אביו של התובע, מר יורם חזן, אשר תאר בתצהירו את השינוי שחל בתובע בעקבות התאונה, וציין כי "בעוד שלפני התאונה אסף היה מניע את עצמו בכוחותיו הבלתי נדלים, מתברר שאני מוצא עצמי יותר ויותר דוחף אותו להמשיך וללמוד, משום שיותר ויותר הוא מגלה נכונות לוותר ויש לו נפילות המצריכות את התערבותנו כהורים" (סעיף 11 לתצהיר, ת/1).

8.         התובע טען כי כתוצאה מפגיעתו בתאונה, נמנעה ממנו האפשרות לעבוד בעבודות מלצרות, כמקובל בקרב סטודנטים ולפיכך נגרמו לו, הפסדי השתכרות בעבר. כן טוען התובע כי לאור לימודיו לתואר שני בפילוסופיה ובהתחשב בעיסוקיהם והכנסתם הגבוהה של הוריו, יש לחשב את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד, על בסיס שילוש השכר הממוצע במשק.

מאידך, טוענות הנתבעות כי אין לפגיעה תולדת התאונה כל השפעה על כושר השתכרותו של התובע.

9.         לתובע נותרה נכות אורטופדית אשר מעצם טיבה הינה בגדר נכות תפקודית. יחד עם זאת,  סבורה אני כי בנסיבות העניין, השפעת הנכות על כושר השתכרותו של התובע, נמוכה משיעור הנכות הרפואית-תפקודית, ולהבחנה בין המושגים, "נכות רפואית", "נכות תפקודית" ו-"שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות", אין לי אלא לשוב ולהפנות לע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי ואח', פ"ד נב (3) 792.

10.        התובע ואביו תארו למעשה בעדותם, שינוי אישיותי שחל, לטענתם, בתובע, אלא שיודגש כי לתובע נקבעה נכות אורטופדית בלבד ולא נטען לנכות נפשית או לצורך במינוי מומחה, בתחום זה.

11.        אשר להפסדים בעבר, לא הוכח כי התובע עבד בעבודות מלצרות עובר לתאונה. כאמור, עובר לתאונה, התובע עסק בעבודות תרגום והשתכר סך של כ- 500 ש"ח בחודש. לאחר תקופת אי הכושר, התובע חזר לעסוק בעבודות תרגום, ויצויין כי נוכח מהות הפגיעה והנכות, לא ניתן להלום טענה כי התובע היה מוגבל בביצוע עבודות תרגום או כי לא יכול היה לקבל על עצמו, עבודות תרגום נוספות, בהיקף גדול יותר או להשתלב בקשת רחבה של עבודות סטודנטיאליות, שאינן דורשות עבודת כפיים. בנסיבות העניין, סבורה אני כי עצם העובדה שהתובע לא נטל על עצמו עבודות תרגום נוספות או לא השתלב בעבודה אחרת כלשהי, במקביל ללימודיו, אינה קשורה לפגיעה האורטופדית, תולדת התאונה.

12.        אשר לעתיד, התובע לומד לימודי תואר שני בפילוסופיה ומכאן שהינו מכשיר עצמו לעסוק בעבודה הדורשת כישורים אינטלקטואליים ולא עבודה פיסית-מנואלית.