פסק-דין בתיק א 42139/05

א.        מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1.         עניינה של התובענה שלפניי הינה ביטול הסכם שכירות אשר נחתם בין התובע לבין הנתבעת.

2.         טענות התובע בקליפת האגוז:

2.1       התובע טוען כי הנתבעת החתימה אותו על הסכם שכירות תוך ניצול מצוקתו ובנסיבות של תרמית והונאה. בכתב תביעתו טוען התובע כי עלה ארצה בשנת 1997 ובחודש מאי 1999 הועסק כשומר בכניסה למועדון ברח' שונצינו בת"א כשהנתבעת הינה מעבידתו, משך כ- 4 ימים.

לטענתו משביקש מן הנתבעת תשלום שכר עבודתו התבקש על ידה כתנאי לתשלום שכרו לחתום על מסמכים מסוימים, שאת משמעותם לא ידע בשל חוסר התמצאותו בשפה העברית.

לגירסתו חתם התובע על שורה של ניירות שלא ידע משמעותם ולא קיבל העתק מהם.

2.2       לטענת התובע החל משנת 2000 ואילך קיבל מעיריית ת"א (להלן: " העירייה") דרישות לתשלום ארנונה עבור נכס הנמצא ברחוב שונצינו 4 ת"א (להלן: " הנכס").

ברור אשר ערך התובע בעירייה בדבר הדרישה העלה כי החוב נובע מהסכם שכירות נכס, מיום 5/5/99, עליו חתם עם הנתבעת, לתקופה שבין 1/6/99 לבין 1/2/00 (להלן: " הסכם השכירות").

2.3       לטענת התובע נכון ליום הגשת התביעה עומד החוב על סך 84,043.5 ש"ח.

2.4       התובע טוען כי העירייה דרשה החלטה שיפוטית המבטלת את הסכם השכירות בינו לבין הנתבעת כתנאי למחיקת חובו.

2.5       לטענת התובע חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (סעיפים 12, 15 ו- 18, להלן: " חוק החוזים"), מקנה לו עילה לביטול הסכם השכירות, שכן הנתבעת ניצלה את מצוקתו, אי ידיעתו את השפה העברית, והחתימה אותו על הסכם הערוך בשפה העברית, כך שלטענתו ההסכם נכרת שלא מרצונו החופשי, בנוסף לכך טוען התובע כי לא קיבל לידיו עותק מן ההסכם.

2.6       התובע טוען כי הוא איננו איש עסקים והוא לא היה בעבר, כך שלא היה לו צורך לשכור מחסן בת"א.

3.         טענות הנתבעת:

3.1       הנתבעת טוענת כי מעולם לא שימשה כמעבידתו של התובע, לא התקיימו בינה לבין התובע יחסי עובד ומעביד והיא מעולם לא שילמה לתובע כל תשלום שהוא.

            הנתבעת הוסיפה וטענה כי מעולם לא היה לה מועדון ברח' שונצינו 4 בת"א.

3.2       לטענתה התובע הופיע במשרדה מלווה בשני אנשים אשר ביקשו לשכור נכס בבעלותה המיועד לאחסון הנמצא ברח' שונצינו, התובע חתם על הסכם השכירות וקיבל עותק ממנו.

3.3       הנתבעת טוענת כי התובע שילם לה את דמי השכירות עפ"י הסכם השכירות בהתאם למועדים הקבועים בחוזה השכירות, וזאת כאשר התשלום בוצע ע"י נציגים שונים מטעמו. הנתבעת הוציאה חשבונית מס על שמו של התובע וככל שידוע לה התובע הזדכה במע"מ כמס תשומות, והנתבעת העבירה את המע"מ במסגרת דיווחיה העתיים לשלטונות המס.

3.4       לטענתה חלה על התובע, מכוח הוראות הסכם השכירות עליו חתם, חובה לשלם את תשלומי הארנונה לעירייה לתקופת השכירות. הנתבעת דיווחה לעירייה כי התובע חייב בתשלום הארנונה מכוח היותו "המחזיק" של המחסן.

3.5       הנתבעת טוענת כי אין לבטל את הסכם השכירות שכן זה נכרת בהסכמה וברצון טוב של שני הצדדים, מה גם שתוקפו פג לפני חמש שנים. לטענתה התביעה הוגשה בשיהוי רב, ובנוסף לכך התובע לא פנה אליה בתלונה או טרוניה, וכי הנתבעת התוודעה לטענות התובע לראשונה רק מכתב התביעה.

3.6       לטענת הנתבעת אין התובע רשאי להעלות טענות בעל פה כנגד הסכם בכתב, הוא הסכם השכירות, וזאת עפ"י ההלכה הנוהגת בעקבות סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומאנית האזרחי.