פסק-דין בתיק א 41862/03

בפני תביעה שעניינה תשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסת ביטוח חיים ע"ש המנוח בודנר לייב אריה ז"ל {להלן : "המנוח " } .

העובדות שאינן שנויות במחלוקת :

בתאריך 1/12/1993 או בסמוך לכך הוציאה הנתבעת פוליסת ביטוח חיים ובמסגרתה ביטחה את המנוח  בהתאם לפוליסה , ביטוח חיים ובו שני מרכיבים, ביטוח ריזיקו וביטוח חסכון

ביום 6.7.96 נפטר המנוח לאחר ששלח יד בנפשו .

התביעה הוגשה ביום 01/07/03

 על פי הרשום בפוליסה , "המוטב" הוא -

א-     בחיי המבוטח - כמפורט בהצעה לביטוח ובהודעות שתימסרנה בכתב לחברה

ב-      במות המבוטח - כנ"ל .

  כדי לעמוד על משמעות המושג "מוטב" אשר בפוליסה , כהגדרתו בהצעה לביטוח ובהודעות שתימסרנה בכתב, לא נמצאו ממסכים כאלה בצירוף לתצהיר העדות הראשית של התובעים , ועל כן שאלת היות התובעים מוטבים על פי הפוליסה, לא הוכחה בראיות שהביאו התובעים .

 אולם בפתח ישיבת ההוכחות ביום 24/5/05 , הודיעה באת כוחה המלומדת של הנתבעת את הדברים שלהלן :

" אנו לא חולקים על עצם  קיומה של הפוליסה בזמן נקוב בכתב התביעה ( שנת 93) , כי אירע מקרה ביטוח , וכי אילו התביעה הוגשה תוך תקופת ההתיישנות בסעיף 31 לחוק חוזה ביטוח ,התובעים בתור יורשיו , עזבונו של המנוח היו זכאים לקבל את תמלוגי הביטוח המגיעים על פי הפוליסה שהם לפי החישובים שלנו , הסכומים הנקובים בהודעה מטעמנו שצורפה לתיק מיום 17/5/04 , וכי על פי הצעת הביטוח והפוליסה המוטבים לענין תמלוגי הביטוח , במקרה מות המבוטח הם התובעים.

טענתנו היחידה בתיק היא טענת ההתיישנות ועל כך יש לשמוע ראיות "

 אכן , השאלה היחידה העומדת להכרעה בתיק זה הנה , שאלה משפטית- עובדתית, האם תביעתם של התובעים התיישנה .

 המחלוקת בין הצדדים :

לאור הכרזתה הנ"ל של באת כוח הנתבעת , מתמקדת המחלוקת בין הצדדים אך בשאלה , אם אכן תביעתם של התובעים על פי הפוליסה התיישנה מכוח הוראות סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח .

 באת כוח הנתבעים טוענת כי על פי הסעיף הנ"ל , תקופת ההתיישנות של תביעה לתמלוגי ביטוח המתבססת על פוליסת ביטוח הנה  3 שנים מיום שאירע מקרה הביטוח . מאחר ומקרה הביטוח במקרה שלנו אירע ביום  6/7/1996 , ומאחר והתביעה הוגשה רק ביום 1/7/2003 , הרי ברור כי תביעתם של התובעים התיישנה .

מנגד ב"כ התובעים טוען כי יש להחיל על המקרה את הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, הקובע לאמור  :

8. התיישנות שלא מדעת

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."