פסק-דין בתיק א 41856/03

בפניי תביעה לתשלום הסכום של 866,285 ש"ח, המורכב מקרן חוב של 519,309 ש"ח, בצירוף ריבית החשב הכללי.

בפניי העידו מטעם התובעת מר יאיר כהן, ומר ליבר. מטעם הנתבעות העידו מר אלברט לוי, מר רמי מועלם, מר ניר כספי, ומר יעקוב שחר.

באי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, ופסק דיני זה ניתן לאחר הגשת הסיכומים.

אין מחלוקת ביחס לקרן החוב.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי ביצעה בעבור הנתבעות עבודה על פי הסכמים שצורפו לכתב התביעה ולתצהירים מטעם עדיה, וכי בגין עבודתה זו נותרו הנתבעות חייבות לה את סכום קרן התביעה.

התובעת טוענת כי היא זכאית לקבלת סכום החוב בצירוף ריבית החשב הכללי.

טענות הנתבעות:

הנתבעות טוענות כי בשנת 1999, הוסכם בין הצדדים כי הנתבעות תשלמנה לתובעת את הסכום של 300,000 ש"ח, מתוך יתרת החוב שהייתה קיימת אז, וכי בתשלום זה יסולק מלוא החוב, (להלן: "הסכם מחילה").

הנתבעות מעלות טענת ויתור על חוב, בהסכם שבין מר ליבר, מנהל התובעת לבין מר אלברט לוי מנהל הנתבעות.

עוד מעלות הנתבעות טענת קיזוז, שכן על פי טענתן הן זכאיות לקבלת 5% מסכום התמורה החוזית במקרה של הגשת תביעה.

טענות התובעת בתגובה לטענות הנתבעות:

התובעת טוענת כי הסכם מחילה על חוב לא היה כלל , אלא שהוסכם כי התובעת תמתין , שכן הנתבעות נקלעו לקשיים כלכליים, באותה תקופה.

עוד נטען כי טענת הקיזוז מופרכת , אינה מפורטת, לא התגבש כל קיזוז, ועל פי ההסכם שבין הצדדים, אין מקום לביצוע קיזוז כלל ועיקר.

דיון:

כאמור לעיל, אין מחלוקת ביחס לקרן החוב.

למרות שהתובעת החלה בהבאת ראיותיה, אין בכך כדי לשנות את הנטל המוטל על כל אחד מהצדדים  לדיון, בהתאם לטענות המועלות על ידן.

טענת הקיזוז;

הנתבעות טוענות כי על פי הוראותיו של סעיף 20.6 להסכם שבין התובעת לבין נתבעת 2 קיימת להן זכות קיזוז.