פסק-דין בתיק א 418/96

א. מבוא:

עניינה של התובענה שבכותרת בעסקת קומבינציה שערכו הצדדים. משהוקם המבנה נשוא הסכם הקומבינציה ולאחר הגשת תביעות הדדיות, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין חלקי.

הסכסוך היחיד שנותר בין הצדדים, לאחר פסק-הדין החלקי,  הוא באשר לתשלומי האיזון שכל צד צריך לשלם למשנהו, בגין ההשבחה שנוצרה בנכס.

בהתאם לפסק-הדין התמנה השמאי פנחס וימר כשמאי מטעם בית המשפט.

פסק-דין זה מסיים את המחלוקת בין הצדדים.

ב. העובדות הצריכות לעניין:

התובענה והליכים שהתנהלו בגינה:

ביום 5.1.87 נכרת הסכם קומבינציה בין התובעים (להלן: " שמרגד") לבין הנתבעת (להלן: " שינפלד") בכל הקשור לחלקה 497 בגוש 6123, הנמצאת בבני ברק. עסקת הקומבינציה הקנתה לשמרגד 54% מהזכויות ואת היתרה לשינפלד.

בהתאם להסכם הקומבינציה, נבנה על החלקה בניין הכולל חמש קומות; שלוש קומות עליונות למגורים מעל קומת ביניים למשרדים וקומת קרקע עליונה ותחתונה למסחר.

ביום 9.7.95 הוגשה תובענה בהמרצת פתיחה על-ידי שמרגד, במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן פסק-דין הצהרתי הקובע, כי בכל הקשור לעסקת הקומבינציה, לא קיבלו שמרגד את מלוא התמורה המגיעה להם מכוח ההסכם. עוד התבקש בית המשפט לקבוע גורלם של שטחים, שבשלב הגשת התובענה לא יועדו לאף אחד מהצדדים, וכן למנות שמאי מקרקעין אשר ישום את מלוא שוויו של הבניין ויקבע את חלוקת התמורה בין הצדדים כפי שעולה מההסכם.

בהמשך, הועבר הדיון לפסים רגילים ושמרגד הגישו כתב תביעה מתוקן, במסגרתו תבעו את חלקם בגין כל תוספות הבניה והצמדות שטחים, שנעשו על-ידי שינפלד בדירותיה ודרישה לחלוקת התמורה  הכוללת לפי היחס שנקבע בהסכם. שינפלד, מצדה, הגישה כתב תביעה שכנגד.

הסכם הפשרה :

בסופו של דבר הצליחו הצדדים להגיע להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית-המשפט, לו ניתן תוקף של פסק-דין חלקי ביום 20.6.05.

הסכם הפשרה מסדיר את המחלוקת באשר לשטחים בנכס המצויים במפלס קומת הקרקע התחתונה, שלא חולקו (להלן: " השטחים הבלתי מחולקים") וקובע, כי הבעלות בהם תהא בשיעור שווה. הצדדים הצהירו, כי ידוע להם שחלק מהשטחים הבלתי מחולקים תפוסים, כי יש לפעול לפינויים וכי כל תמורה שתתקבל מאותם מחזיקים תתחלק שווה בשווה ביניהם.

עוד הוסכם, כי החלוקה שנעשתה בפועל תהא חלוקה סופית וכי אין למי מהצדדים תביעה איש כלפי רעהו, למעט בגין שינויי השווי שנוצרו עקב שינוי היעוד והשימוש החורג בקומת הקרקע התחתונה ובקומת הגלריות, כאמור בחוות הדעת של השמאי שרים מיום 24.12.00, אשר הוכנה עבור הועדה המקומית לתכנון ובניה בני-ברק.

הוסכם, כי בית המשפט ימנה שמאי מומחה, אשר ייחשב את שווי השבחת הנכס לכ"א מהצדדים, בהשוואה לחלק בנכס המגיע לאותו צד על-פי הסכם הקומבינציה. הוסכם, כי הבסיס לחישוב יהא חוות הדעת של השמאי שרים. הוסכם, כי במידה וימצא הפרש, הוא ישולם כתשלום איזון ויסיים את המחלוקת בין הצדדים, תוך דחיית התביעות ההדדיות של הצדדים.

הצדדים הצהירו, כי השטחים הבלתי מחולקים לא נכללים בגדר התחשיב.

הנה כי כן, הסכסוך היחיד שנותר בין הצדדים הוא באשר לתשלומי האיזון שכל צד צריך לשלם למשנהו, בגין ההשבחה שנוצרה.

בהתאם לפסק-הדין התמנה השמאי פ' וימר כשמאי מטעם בית המשפט.