פסק-דין בתיק א 41727/04

            מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

            התובע, עופר אלבז (להלן: "התובע"), יליד 1978, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 11.12.03 (להלן: "התאונה").

            התאונה הוכרה על ידי המוסד לבטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה.

            הנתבעות אינן כופרות בחבות והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

            מהות הפגיעה והנכות

2.         ממקום התאונה, פונה התובע לבית חולים "איכילוב", שם אובחן כסובל משבר פריקה בברך שמאל. התובע עבר ניתוח לקיבוע השבר ושוחרר מבית החולים, כשרגלו נתונה בגבס ארוך. לאחר הסרת הגבס, טופל התובע בפיזיותרפיה וכשנה לאחר התאונה, ביום   8.11.04, עבר ניתוח נוסף לשחרור הדבקויות שהגבילו את טווח התנועה בברך.

3.         ועדות רפואיות של המל"ל, קבעו לתובע נכויות, כדלקמן:

            נכות זמנית, בשיעור של 100%, מיום התאונה ועד ליום 31.1.06.

            נכות רפואית זמנית, בשיעור של 40%, מיום 1.2.06 ועד ליום 28.2.06.

            נכות רפואית צמיתה, בשיעור של 30%, החל מיום 1.3.06.

            לאחר הפעלת תקנה 15, הועמדה נכותו של התובע, על 45% נכות.

4.         הנכות הרפואית אשר נקבעה לתובע על ידי המל"ל, בשיעור של 30%, מהווה קביעה על פי דין ומחייבת לצרכי תביעה זו, מכח סעיף 6 ב' לחוק.

            עבודה והשתכרות

5.         התובע נפגע בתאונה, בהיותו כבן 25.

6.         התובע ציין בתצהירו כי שרת בצה"ל, כנהג משאית, וכי מתוך כוונה לעסוק בהובלת בטון, פתח, בשנת 2002, ביחד עם אביו, עסק של הובלות בטון. התובע הוסיף וציין כי השתמש בכספי המענק שעמד לזכותו, בקרן לקליטת חיילים משוחררים, לצורך רכישת משאית בטון (סעיף 4 לתצהיר התובע, ת/5, על נספחיו).

            התובע ציין בתצהירו ובעדותו כי בתקופה שעובר לתאונה, העסיק את אביו כנהג המשאית שכן רישיון הנהיגה שהיה ברשותו, לא הספיק לנהיגת משאית במשקל של מעל 15 טון.

התובע הגיש בקשה לקבלת רישיון נהיגה לרכב משא, מעל 15 טון (טופס בקשה מיום 10.6.02, צורף כנספח ב' 1 לתצהיר התובע).

            ביום 20.10.02, אישר משרד הרישוי את בקשתו של התובע, לקבלת רישיון נהיגה לרכב כבד והתובע הופנה לרישום לקורס נהיגת רכב כבד (נספח ב' 2 לתצהיר התובע).