פסק-דין בתיק א 4172/05

1.         זוהי תובענה לביטול פסק בורר אשר ניתן על ידי הבורר עו"ד ראובן בכר ביום 07.04.05. עילות הביטול הנטענות הן העדר הנמקה של פסק הבורר ואי הכרעה בשאלות אשר הוצבו לבורר.

2.         העובדות הצריכות לענין הן כדלקמן: בין הנתבעת 1 לבין חברת נגה אלקטרוטכניקה נדל"ן (1994) בע"מ נעשה הסכם פשרה שבמסגרתו הוסכם בין הצדדים להעביר את כלל המחלוקות שביניהם להכרעת הבורר.

 להסכם הפשרה צורף כתב ערבות אשר נחתם על ידי התובע ועל ידי הנתבע 2 ואשר במסגרתו החילו השניים על עצמם את הוראות סעיף הבוררות הנ"ל.

באותו הסכם התחייבה חברת נגה להעביר לנתבעת 1 אחת-עשרה דירות וארבעה קוטג'ים. התובע ערב להתחייבויותיה של חברת נגה. הדירות והקוטג'ים לא הועברו והתובע נדרש לקיים את ערבותו.

כאמור, הובא הענין בפני הבורר ובמהלך הדיונים הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו בשלב הראשון התבקש הבורר להכריע בשאלת היקף ערבותו של התובע. כלומר, האם ערבות זו חלה גם על ההתחייבות למסירות הדירות והקוטג'ים.

הבורר נתן פסק ביניים ביום 07.04.05 ולטענת התובע לא הכריע הבורר בשאלות אשר הוצגו בפניו ולא נימק את הכרעתו.

3.         אכן פסק הביניים שנתן הבורר מקיף מעט יותר משני עמודים, אך יש לבחון האם באותם שני עמודים פסק הבורר בשאלה שהובאה להכרעתו והאם נימק פסיקתו זו.

כזכור, השאלה היחידה שעמדה בפני הבורר בשלב זה היתה שאלת היקף ערבותו של התובע על פי ההסכם האמור לעיל. לא נדונה ולא צריכה היתה להידון השאלה האם ערבות זו תקפה או אינה תקפה ושאר שאלות שהצדדים חלוקים ביניהם.

כל שהיה על הבורר לעשות הוא להכריע בשאלה שבמהותה היא שאלה מדיני החוזים והיא מה היקף הערבות שנטל על עצמו התובע בשעה שנטל אותה על עצמו. 

אין ולא יכולה להיות מחלוקת ששאלה יחידה זו של היקף ערבותו האישית של התובע אכן נדונה והוכרעה על ידי הבורר.

לכן התובענה, ככל שהיא נוגעת לביטול פסק הבורר מחמת העובדה שלא דן ולא הכריע בשאלה שעמדה בפניו - דינה להידחות.

4.         כעת השאלה היא האם נימק הבורר את הכרעתו כדבעי.

בענין זה פסקו כבר בתי המשפט לא אחת ולא שתיים, כי אין לגזור גזירה שווה בין חובת ההנמקה של פסק דין הניתן על ידי בית משפט לבין החובה לנמק פסק בוררות, שהיא חובה מצומצמת יותר. ראה לענין זה ע"א 1325/92 רמי קולקר נ. דיפלומט אופנועים         (1985) בע"מ, פד"י מז(3) 89.

המטרה העומדת בחובת ההנמקה מתחלקת לארבעה ראשים:

א.         לוודא שהפסק אינו שרירותי.

ב.         לחשוף את הלך המחשבה של הפוסק.

ג.          לחייב את הפוסק להתמודד בצורה מפורטת עם טענות הצדדים.

ד.         לאפשר ביקורת ערעורית.

נראה לי, כי שתי המטרות הראשונות הן החשובות להליך הבוררות, להבדיל מן ההליך המשפטי.