פסק-דין בתיק א 41519/04

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח, למבוטחה עד התביעה מס' 1, במסגרת פוליסה לביטוח רכב מקיף וכתמלוגי ביטוח ופיצוי על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים בה מעורב רכב נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 3 [התביעה  כנגד הנתבעת 2 נדחתה בהסכמה].

לגרסת התובעת, בסע' 5 בכתב התביעה:

"ביום 25.03.03 נהג מבוטח התובעת ברכב ברחוב שפרינצק בת"א  בנתיב השמאלי. באותה עת עצר מימינו הרכב הפוגע.  כאשר חלף הרכב על פני הרכב הפוגע נפתחה לפתע הדלת השמאלית  ברכב הפוגע ופגעה ברכב בחלקו הימני. "

ה"רכב", על פי כתב התביעה הוא רכב מבוטח התובעת.  ה"רכב הפוגע" הוא הרכב  הנתבעת 3.

על פי תיאור זה בכתב התביעה, רכבו של  מבוטח התובעת נסע בנתיב  השמאלי מבין שני הנתיבים [שכן כאשר מצוין בסעיף  5 שהוא נסע בנתיב השמאלי, מן הסתם קיים  נתיב ימני], וכי רכב הנתבעת עצר בנתיב הימני, וכשעמד נהג מבוטח התובעת לסיים  מהלך של מעבר משמאל לרכב הנתבעת נפתחה באופן מפתיע דלת שמאלית של רכב הנתבעת ופגעה בדופן ימין -אחורי של רכב מבוטח  התובעת.

הנתבעים הגישו כתב הגנה לתביעה ובאשר לצורת התרחשות התאונה,  הם טוענים

שמדובר ברחוב  חד סטרי ובו שלושה נתיבי נסיעה, הימני והשמאלי תפוסים על ידי רכבים חונים ונתיב אחד,  הוא האמצעי  נותר לנסיעה חופשית , וכי שוטרים  הגיעו למקום כדי לבצע מעצר של חשוד, ולצורך כך החנו את הרכב בנתיב הימני צמוד למדרכה.

כמו כן טוענים הנתבעים, כי לאחר  ביצוע המעצר חזרו השוטרים לרכב והנתבע ביקש להכניס את העצור למושב  האחורי ברכב.  מכיוון שעל פי הנהלים  אין להושיב עצור מאחורי הנהג של הרכב המשטרתי, הוא  חייב לשבת בצד  הימני של המושב האחורי. מאחר  ועל פי הנהלים שוטר ליווי צריך לשבת ליד  העצור אז הדרך הנכונה היא להכניס את העצור מהדלת השמאלית ולעלות אחריו לרכב ולשבת משמאלו  מאחורי הנהג.

כן נטען כי בעוד הדלת האחורית שמאלית פתוחה לצורך האמור, הגיע  רכבו של עד התביעה - המבוטח. הדלת היתה פתוחה ולכן לא יכול היה רכבו של המבוטח להמשיך בנסיעה. לכן מבוטח התובעת עצר והחל לצפור ואף להתקדם בנסיעה איטית.

שוטר  נוסף, כך בהגנה שהיה מחוץ לניידת סימן לנהג להמתין אך נהג הרכב לא שהה להוראותיו. אותו שוטר וגם הנתבע 1  צעקו לנהג לעצור ולהמתין, אך זה המשיך בנסיעה איטית וכאשר הוא היה  מקביל לדלת הפתוחה לרווחתה, פגע עם צידו הימני של הרכב הפוגע, בדופן הדלת האחורית-שמאלית של רכב הנתבעים, תוך שהוא מושך  את הדלת כלפי חוץ -  זאת גרסת ההגנה.

אקדים ואומר, שבמהלך שמיעת ההוכחות בתיק זה היה טעון מאוד. החקירה והחקירה הנגדית לוו בצעקות, ובלשון חריפה ובמיוחד היה נסער ונרגש  עד התביעה  עד שהיה צריך להעיר לו מספר לא מבוטל של פעמים שעליו להתרכז בשאלות ולהשיב תשובות ענייניות. בקיצור התנהגותו היתה אלימה.

כאמור מטעם התובעת העיד המבוטח, מר שלמה עמר, שהעיד כי הגיע למקום, היה נתיב  אחד פנוי  ובצד ימין עמדה הניידת  כאשר עמדה במרחק  של  5 מטר מהפנייה ימינה. העד מאשר שכאשר פנה ימינה לרחוב בו היתה התאונה, אכן הבחין בשני שוטרים שעצרו מישהו ובאו לכיוון הדלת  של  הרכב המשטרתי.

העד מוסר גם, כי:

"השוטר הגיע לכביש, פתח את הדלת.  השוטר סיבב את הניידת מאחור והגיע לצד השמאלי שלה ופתח את הדלת האחורית של הניידת. השוטר  נמצא משמאל לניידת על הכביש. 

יש לי אוטו רחב. אני  כבר עברתי אותו. הפגיעה  היתה כבר מהקטע של האמצע. 

עברתי אותו והרגשתי  שמשהו נגרר עלי. הדלת שלו נגררה על האוטו שלי.  ישר עצרתי"

מעדות זו עולה,  כי עד התביעה ראה את השוטר מגיע לכביש ופותח את הדלת, וזאת הוא אומר פעמיים בפתח העדות שלו כאשר הוא אומר: "השוטר הגיע לכביש. פתח את הדלת".  וכן, השוטר סיבב את הניידת מאחור  והגיע לצד השמאלי שלה ופתח את  הדלת האחורית  של הניידת.

אם עד התביעה אומר שהוא ראה את הפעולות הנ"ל, משמע שהניידת ותנועות השוטרים היו בתחום שדה הראייה שלו, כאשר הוא יושב מאחורי ההגה ומסתכל קדימה.

תמיכה למסקנה הנ"ל,  י ש באמרתו למעלה מכך:

"אם אני פונה ימינה אני לא פונה במהירות. בצד ימין עמדה ניידת. היא עמדה  במרחק של  5 מטר מהפנייה".