פסק-דין בתיק א 4144/05

א.        התובענה והליכיה

1.         התובעים 1, 2, 3, 4, ו-6 הינם קיבוצים בנגב, התובעת 5 הינה חברה המאגדת שתי מועצות אזוריות ו-34 מושבים באזור הנגב והנתבעת 7 הינה שותפות חקלאית של שלושה מושבים בדרום הר חברון.

כולם עוסקים בחקלאות ומשתמשים לשם כך במי קולחין מושבים של השפד"ן, המסופקים ע"י הנתבעת - הלא היא חברת מקורות - [להלן: "מקורות"].

במהלך שנת 2003 צרכו המבקשים כמויות מים העולות על הכמויות שהוקצו להם לאותה השנה, ובגין אותה כמות חריגה חייבה אותם מקורות בתעריפים הקבועים לעניין זה בתקנות המים [תעריפי מים המסופקים מאת מקורות] תשמ"ז-1987 - [להלן: "תקנות התעריפים"].

יצויין כי התעריף בגין הצריכה החריגה גבוה משמעותית מתעריף הצריכה במסגרת ההקצאה.

התובעים לא השלימו עם הדרישה ולאחר חילופי דברים רבים וממושכים, הודיעה להם מקורות כי היה ולא ישלמו מלוא הסכום האמור - תפסיק את אספקת המים וזאת עד להסדר תשלום החוב.

בתביעה זו שבפני, עותרים התובעים ל "צו מניעה קבוע כנגד מקורות אשר יאסור עליה לנתק או לצמצם בדרך כלשהי את אספקת המים לתובעים, ככל שהעילה לניתוק/צמצום הינה טענות הנתבעת [מקורות] לחובות בגין שנת 2003".

2.         תמצית טענת התובעים הינה כי חיובם בתעריף החריג אינו נכון ומנוגד להוראות החוק.

לחלופין, המדובר בחיוב השנוי במחלוקת של ממש ולכן מנועה מקורות מלנקוט בצעד חד צדדי של ניתוק המים ותחת זאת עליה לפנות בראשונה להליכי בירור משפטי של החוב הנטען.

לחילופי חילופין, אין לנתק מים אלא במקרים קיצוניים ביותר של סרבני תשלום מועדים, אשר התובעים אינם נמנים עליהם.

מקורות טוענת לעומתם בתמצית, כי סכום החיוב בגין הצריכה החריגה נעשה עפ"י תקנות התעריפים, וכי זכותה לנתק המים בגין אי תשלומו קבועה בחוק, בתקנות ובהסכמי ההתקשרות שלה עם התובעים.

3.         התביעה הוגשה ביום 11.5.05.

בו ביום הגישו התובעים - במעמד צד אחד - בקשה לצו מניעה זמני - ובקשתם נענתה במעמד צד אחד.

ביום 28.6.05 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להתייצב בהליכים אלה, בהתאם לסעיף 1 לפקודת סדרי הדין [התייצבות היועץ המשפטי לממשלה].

ביום 20.9.05 הגיש היועמ"ש את פירוט עמדתו בכתב, ולפיה דין התביעה להדחות.

            הדיון בהליכי סעד הביניים נותב למותב זה בישיבת 19.12.05.

במהלך אותה הישיבה, הסכימו הצדדים להסדר הדיוני שהוצע ע"י ביהמ"ש, ולפיו הדיון בהליך הביניים יעבור מיידית למסגרת התובענה העיקרית, באופן בו תגובת מקורות לבקשת הביניים תחשב לכתב ההגנה; הצדדים מוותרים על חקירות המצהירים השונים; כתבי ביה"ד, כפי שהוחלפו בהליכי בקשת הביניים ייראו כסיכומיהם בתובענה העיקרית תוך שהצדדים רשאים יהיו להגיש השלמות קצרות בכתב לאותם הסיכומים.

            כמו כן הוסכם ע"י הצדדים, כי עד למתן פסה"ד - יישאר צו המניעה הזמני בתוקפו.

בהתאם להסדר דיוני זה, הגישו הצדדים את השלמת טיעוניהם - [אחרון שבהם ב-19.1.06] - ומכאן ואילך פס"ד זה.

ב.         קביעת תעריפי מים ותקנות התעריפים