פסק-דין בתיק א 41402/04

1.         בפני תביעה כספית בסך של 23,332 ש"ח, שמקורה בשטר שהוגש לביצוע וההתנגדות

נתקבלה.

2.         טענות התובעת

לטענת התובעת, בשנת 2002, פנה אליה מר עמוס ליכט, אשר היה לקוח במשרד עורכי הדין בו עבדה, וביקש ממנה הלוואה לצורך הקמת עסק  לחומרי ניקיון. הוא הבטיח לה ריבית בגובה 2%, אשר על פי דבריו  גבוהה מזו שהיא מקבלת בבנק.

ההלוואה בוצעה כך, שהתובעת משכה שקים לפקודת מר ליכט, מחשבון הבנק שלה, בסך כולל של כ- 135,000 ש"ח, ומר ליכט מסר לה בתמורה, באמצעות בתו, גב' תמר ליכט, שטרי חוב, וכן את השיק מושא תביעה זו. הוא הסביר לה, ששיק זה נתקבל אצלו כתוצאה מעסקה שביצע והשיק יפרע במועדו.

3.         לטענתה, נתנה למר ליכט תמורה מלאה בעבור שיק זה, והוא מסר לה את השיק כחלק מעסקת ההלוואה.

השיק הופקד בחשבון הבנק של אחי התובעת וחולל מהסיבה שהחשבון סגור. כאשר שפנתה למר ליכט, הוא התקשר בנוכחותה לנתבע, וביקש ממנו לשלם את סכום השיק.

לטענתה, לא שולמו לה כל שטרי החוב אותם מסר לה מר ליכט, ונפתחו בגין חלקם תיקי הוצאה לפועל.

לטענתה, מדובר בתרגיל עוקץ בו מעורבים הנתבע ומר ליכט. למר ליכט חברות רבות שבבעלותו המנוהלות על ידי אנשי קש, מהסיבה שמר ליכט הוא חייב מוגבל באמצעים. לטענתה, הנתבע הוא אחד מאנשי הקש, המסתיר את פעילותו של מר ליכט וגם בתו של מר ליכט היא אחת מאותם אנשי קש.

4.         לטענת התובעת, מושכת השיק, חברת אקטו כימיקלים, מנוהלת על על ידי הנתבע כאיש קש.

לטענתה, טענת הנתבע כי נתן לחברה שבבעלותו, היא מושכת השיק, תמורה בגין השיק, איננה הגיונית, מה עוד שהחייב לא פירט איזה תמורה נתן לה.

הנתבע לא פירט מהי העסקה שנעשתה בינו לבין מר ליכט, שבגינה, לטענתו, שילם את תמורת השיק למר ליכט ולא מציין עבור מה נמסר השיק למר ליכט.

5.         לטענת התובעת, תמוהה טענת החייב כי לא ביקש ממר ליכט את השיק לאחר ששילם את תמורתו.

6.         טענות הנתבע

בהתנגדות לביצוע שטר, טוען הנתבע, כי קיבל את השיק מהמושך עבור תמורה מלאה שנתן ובכך מילא את חובתו בנוגע לשיק זה.

השיק נמסר למר עמוס ליכט, וכאשר חולל, הנתבע סבר שמר ליכט הוא אוחז כשורה, ולכן שילם לו את תמורת השיק במזומן. וזו הפעם השנייה ששילם את תמורת השיק. השיק לא הוחזר לו על ידי מר ליכט.

7.         לטענתו, התובעת איננה אוחזת כשורה, ו/או בעד ערך, כיוון שלא נעשתה אוחזת השטר טרם שעבר זמנו והיתה לה ידיעה כי השיק איננו תקין. היא נטלה את השיק שלא בתום לב ושלא בעד ערך ובשעה שסוחר אליה  השיק היתה אמורה לדעת  שזכות קניינו של מסחר השיק פגומה.

לטענתו, התובעת לא נתנה כל תמורה למי מאלה שחתמו על גבי השיק ואם כן נתנה תמורה, מה שמוכחש, היא לא נתנה לגורם המתאים שאיננו ולא היה אוחז כדין בשיק ו/או בעל זכות אחרת בו .

על התובעת היה לפנות למי מהמסבים קודם לקבלת השיק ונראה כי קיים הסב מגביל בשיק.