פסק-דין בתיק א 41237/04

מבוא

1.      בפניי תביעת התובע יליד 1971, נשוי וספר עצמאי במקצועו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו באירוע שאירע ביום 15.2.03 (להלן: "התאונה"). לטענת התובע, התאונה ארעה במועדון ריקודים שבבעלות הנתבעת 2 - דום הפקות בע"מ הנמצא בתל אביב (להלן: "המועדון").

2.      הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הינו בעל המניות היחידי ומנהל המועדון והוא נתבע מכח אחריותו הנזיקית הישירה כלפי התובע לאירוע התאונה.

3.      בשעות הערב נערכות במועדון מסיבות ריקודים בתשלום. על פי הנטען, התאונה אירעה עת שהה התובע במועדון במהלך מסיבה.

4.      התביעה הוגשה בעילה עפ"י פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה").

5.      המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלת החבות ובשאלת גובה הנזק.

6.      פסק הדין ניתן לאחר שהובאו בפני הראיות כדלקמן:

עדי התובע: התובע עצמו, אשת התובע הגב' שרון אדרי (להלן: "הגב' אדרי"), מר ירון חן - אחד מחבריו של התובע שהגיע עמם למועדון (להלן: "מר חן").

       עדי הנתבעים: הנתבע.

כן עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, לרבות בסיכומיהם בכתב של הצדדים.

7.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם ייאמר אחרת.

דיון

החבות

האם התאונה אירעה ובאיזה אופן

8.      אקדים ואומר כי קיימות סתירות בעניינים שונים בראיות שהובאו על ידי התובע באשר לנסיבות אירוע התאונה. חרף זאת, מצאתי כי התאונה אכן אירעה, וכי מוטלת על הנתבעים אחריות לאירוע.

9.      מעדויותיהם של התובע, הגב' שרון ומר חן הוכח כי בליל 15.2.03, בחצות לערך, נסעו שני בני הזוג בשני כלי רכב מעיר מגוריהם ירושלים לבילוי במועדון בתל אביב. הוכח, כי זהו ביקורם הראשון של התובע והגב' שרון במועדון, וכי הגיעו למקום על פי המלצת מר חן.

10.  התובע החנה את רכבו בחניון שבסמוך, כפי שעולה מהקבלה שהוגשה על ידו בגין תשלום עבור החניה. שני בני הזוג שילמו עבור הכניסה למועדון.

11.  כן קיימות סתירות בגרסאות עדי התביעה בשאלה האם עסקינן בבמה או ברחבה מוגבהת. בסופו של יום, כפי שעלה מחקירתו הנגדית של הנתבע עצמו - קיימות במועדון מספר רחבות ריקודים המוגבהות ביחס למפלסים שבסמוך אליהן. כן הוכח, כי "הרחבה" מוגבהת ביחס למפלס המועדון שבסמוך לבר, וכי העליה/כניסה ל"רחבה" אינה מתבצעת באמצעות עליה במדרגות, אלא באמצעות הליכה על "שביל" המוביל באופן מתון אל הרחבה המוגבהת.

12.  שוכנעתי, כי בשלב כלשהו ביקש התובע להגיע לבר, הנמצא בסמוך לרחבה, על מנת לרכוש שתיה לגב' אדרי. תוך כדי הליכה על הרחבה, נפל התובע מקצה הרחבה המוגבהת, רגלו הימנית נתקלה במוט ברזל שהיה מוצב במפלס התחתון, שפצע את ירכו הימנית.

13.  קיימות גרסאות שונות מטעמו של התובע לשאלה כיצד אירעה התאונה. בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 30.5.04 טען התובע כי "...נפגע ברגלו ממוט ברזל חשוף..." בלא שהוזכר קיומה של במה כלשהי או מדרגות. כך גם בתשובה מס' 36 לתצהיר תשובות לשאלון מיום 12.12.05, השיב התובע "...בעודי הולך לכיוון הבר... נתקלתי במוט ברזל חשוף שהיה בסוף אזור התקליטיה שהכשיל את דרכי, כתוצאה מכך נפלתי על הירך הימני והברזל החשוף נכנס לרגלי...".

בשני המקרים לא מוזכרת נפילה מבמה או מדרגות.

14.  זמן מה לאחר התאונה פונה התובע באמבולנס לביה"ח איכילוב. בדו"ח מד"א נרשם "נפל ממדרגות במועדון". מחד, רישום זה עומד בסתירה לטענת התובע כי הרחבה "הסתיימה" בלא כל התראה ובלא שירד במדרגות, ומאידך רישום זה תומך בגרסה של נפילה מגובה.