פסק-דין בתיק א 4104/03

התביעה ;

1.         התובע, יליד 1936, נפגע, כהולך רגל, בתאונת דרכים, אשר אירעה ביום 24.12.02 (להלן: " התאונה"), בהיותו כבן 66 שנים.

התובע נפגע בראשו ופונה לבי"ח רמב"ם, שם התברר, כי נגרמו לו שברים בסינוס מקסילרי ימני, בלסת עליונה מימין, ובשיניים וחבלות נוספות. הוא אושפז במחלקת פה ולסת מיום התאונה ועד יום 31.12.02, ובמהלך אשפוזו, כשבוע לאחר התאונה, הוא פיתח צהבת חסימתית, כפי הנראה ללא קשר לתאונה.

בירור במחלקה כירורגית, אליה הועבר, נמצא גידול סרטני במעי הגס ואבנים בכיס המרה.

ביום 10.1.02 נותח התובע והוצאו הגידול וכיס המרה.

התובע שוחרר מבית החולים ביום 3.2.03.

חוו"ד המומחים והנכות הרפואית ;

2.         מונו 5 מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, ולהלן, בקצרה, ממצאיהם ומסקנותיהם:

ד"ר וייס יצחק , בתחום הכירורגיה האורטופדית, אשר קבע בחוות דעתו מיום 6.6.04, כי לתובע הליכה לא יציבה עם בסיס רחב, אולם ציין שהתובע אינו משתמש במכשירים אורטופדיים, והוא מתפשט ומתלבש באופן עצמאי.

כן קבע המומחה, בין היתר, שאין הגבלת תנועות בגב, יציבות ברכיים שמורה וטווח תנועות תקין.

המומחה ציין, כי על פי התיעוד הרפואי סבל התובע, כבר משנת 1972, מכאבי גב עליון וגב תחתון, וכי קיים על כך תיעוד רב.

כן קבע המומחה, שבצילומים לאחר התאונה לא נראו ממצאים חבלתיים וכי הוא בדעה כי לא נותרה לתובע נכות אורטופדית צמיתה, כתוצאה מהתאונה.

פרופ' מלברגר , בתחום א.א.ג., אשר קבע בחוות דעתו, מיום 27.6.04, שהתובע סובל מקושי בדיבור, ומכאב ראש קבוע.

המומחה מציין, כי עוד לפני התאונה היו לתובע שיניים תותבות, אשר תוקנו לאחר התאונה.

המומחה קבע, כי יש לבצע בפיו של התובע שיקום, אשר עלותו הכוללת מגיעה לסך של         10,800 ש"ח, כולל מע"מ, נכון ליום חוות הדעת, כי שיקום זה יביא את מצבו של התובע למצב בו היה עובר לתאונה, וכל טיפול עתידי נוסף, יהיה ע"ח התובע, באותה מידה בה היה מטפל בשקום הקודם שהיה בפיו.

עוד קבע המומחה, כי לתובע נכות בשיעור 0.25% בגין אבדן שן מס' 23.

ד"ר רון פלד , בתחום הנוירולוגי, אשר קבע בחוות דעתו, מיום 11.7.04, שהתובע עבר זעזוע מח, ומאז הוא סובל מכאבי ראש, סחרחורות, חוסר יציבות, מצב רוח וירידה בשמיעה. להערכתו סובל התובע מתסמונת שלאחר זעזוע מח וייתכן אף פגיעה אורגנית מוחית שמעבר לכך, עם תגובה גופנית ונפשית בולטת, וכי נכותו במישור הנוירופסיכיאטרי לאחר התאונה, הכוללת גם את המרכיב הנפשי, הינה בשיעור 20%.

לאור בקשת התובע, אשר טען להחמרה במצבו, ולאחר אישפוז נוסף אשר עבר, נבדק התובע, שוב, ע"י ד"ר פלד, אשר קבע, כי ההחמרה ( אשר אכן קיימת), איננה קשורה לתאונה. (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור).

פרופ' יעקב ברוך , בתחום הפנימי, אשר קבע בחוות דעתו מיום 18.7.04, כי בעת אשפוזו סבל התובע מצהבת חסימתית ומדלקת בכבד, אשר חלפו, מעצמם, במהלך האשפוז, וכי צהבת כזו שכיחה ביותר במהלך אשפוז.