פסק-דין בתיק א 41020/03

א.         עיקרי העובדות וטענות בעלי הדין

            עניינה של תובענה זו היא בפיצויים בגין נזק הנובע מליקויי בניה בדירת התובעים.

1.         התובעים בני זוג התקשרו ביום 28/06/95 עם הנתבעת - חברה קבלנית לבניין

            בהסכם (להלן: "ההסכם") לרכישת דירה ביבנה (להלן: "הדירה").

            אין חולק כי החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 26/06/96.

2.         התובעים טוענים כי בדירה נתגלעו ליקויי בניה אשר עלות תיקונם הוערכה ע"י אינג'      אלוני מטעמם לסכום של 80,744 ש"ח. אינג' אלוני סקר את הדירה ביום 22/11/96 וסיכם את עלות התיקונים שקבע בחוו"ד בערכם לחודש אוקטובר 2006 ( עמ' 7 לחוו"ד).

3.         התובעים מיחסים לנתבעת הפרת הסכם ו/או אי ביצועו בתום לב וכן רשלנות בביצוע     הבנייה.

            בכתב תביעתם אשר הוגש ביום 29/06/03 עתרו התובעים לחייב את הנתבעת

            בתשלום פיצוי שווה ערך לסכום המשוערך של אומדן תיקון הליקויים

(120,348 ש"ח), הוצאות מהנדס ודיור חלופי (7,640 ש"ח) וכן טרחה ועוגמת נפש בסך 10,000 ש"ח.

4.         הנתבעת הכחישה את טענות התובעים וכפרה בזכותם לגבות ממנה פיצויים.

            הנתבעת העלתה בראשית כתב ההגנה טענת התיישנות לפיה פרק הזמן שחלף מאז

            מסירת הדירה ועד להגשת כתב התביעה עולה על 7 שנים ומשכך יש לסלקה על הסף.

            בנוסף טענה הנתבעת כי ככל שהיא נושאת באחריות לליקויים - יש לאפשר לה ביצוע תיקונים בעין בהתאם להכרעתו של המפקח שמונה על פי ההסכם.

5.         לגרסת הנתבעת - עם מסירת החזקה בדירה ביום 26/06/96 אישרו התובעים כי

            הליקויים שנמצאו בה עד אז - תוקנו לשביעות רצונם וכי הנתבעת נענתה לפניות

            חוזרות של התובעים וביצעה תיקונים נוספים בדירה במהלך תקופת הבדק ולאחריה.

            הנתבעת כפרה בממצאים ובאומדנים שבחוו"ד מהנדס התובעים והכחישה כי פעלה בניגוד להסכם ו/או ברשלנות.

6.         בכתב התשובה שהגישו התובעים לא הובאה כל התייחסות לטענת התיישנות. עם

            זאת, נאמר בו כי חרף תיקונים שביצעה הנתבעת בדירה, עומדת זו בליקוייה ובכלל