פסק-דין בתיק א 40977/05

כללי

1.         עניינה של התביעה הסכם בוררות מתאריך 11.12.01 חתום בידי הצדדים ובידי שני בוררים ולפיו על הנתבע לשלם לתובע סך של  52,000 דולר.

            כן נקבע בהסכם האמור כי הנתבע יקבל  10% מכל סכום שיקבל התובע בקשר לתאונת דרכים שהייתה לו.

            הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן ולאחר דיון נתנה לו רשות להגן בהחלטה מיום 8.3.06.

            בתאריך 17.9.06 נשמעו הראיות בתיק ולאחר שב"כ הצדדים הגישו סיכום טענותיהם, ניתן עתה פסק הדין.

טענות התובע

2.         ביום 18.9.99 נערך הסכם בין התובע והנתבע לפיו ביצע התובע השקעה בעסקו של הנתבע בכדי שיהפכו בעתיד לשותפים בעסקי היהלומים.

בתמורה להשקעה התחייב הנתבע לשלם לתובע 3,000$ בכל חודש. (להלן: "ההסכם הראשון").

ביום 1.9.00 הלווה התובע לנתבע סך של 20,000$.

ביום זה חתמו הצדדים על הסכם נוסף ובו מפורט הסך של 70,000$ שהוא הסך הכולל שהעביר התובע לנתבע.

במסגרת ההסכם התחייב הנתבע לשלם לתובע 1,050$ בכל חודש וכן 500$ סה"כ 1,550$ בכל חודש. (להלן: "ההסכם השני").

הנתבע החליט כי הוא אינו מעוניין להיות שותף עם התובע והוא חדל מלשלם את תשלומי ההלוואה.

לשם הסדרת המחלוקת פנו הצדדים לשני חברים בבורסת היהלומים, מר שלום פפיר ומר משה פייזקוב, אשר הביאו אותם לידי חתימה על הסכם ביום 11.12.01.

במסגרת ההסכם התחייב הנתבע להחזיר לתובע סך של 52,500$.

התובע התחייב לשלם לנתבע 10% מכל סכום שיקבל מהתביעה הנזיקית אותה הגיש בגין תאונת דרכים שעבר. (להלן: "ההסכם השלישי").

התובע טוען כי בהסכם השלישי הוחלט על תשלום של 52,000$ שכן סך של 17,500$ שולם ע"י הנתבע  בטרם עריכת ההסכם השלישי.

בנוסף, הוא טוען כי לאחר חתימת ההסכם השלישי שילם לו הנתבע סך של 19,000$.

לכן הוא תובע את היתרה המגיעה לו בסך של 33,500$.

טענות הנתבע

3.         הנתבע טוען כי במסגרת ההסכם הראשון הפכו הצדדים לשותפים כאשר 3,000$ שאותם התחייב להחזיר לתובע, מהווים את חלקו של התובע ברווחי השותפות.

הנתבע טוען כי הוא עמד בהחזר החודשי האמור במשך שנה מיום חתימת ההסכם.

לאחר שביום 5.11.99 התובע עבר תאונה החליט הנתבע לפרק את השותפות, ואז נערכה בין הצדדים התחשבנות לפיה התובע היה זכאי לסך של 21,000$ מהנתבע.