פסק-דין בתיק א 40943/06

1. ראשיתו של ההליך שלפני בתביעה בסדר דין מקוצר על סך של 22,683 ש"ח. התובע, בנק הפועלים  בע"מ ( "התובע"), תבע את בלינדר אפרים ( "נתבע"), אשר ערב להלוואת הגב' בלינדר בת שבע (" החייבת העיקרית") מיום 4 ספטמבר 2003.

נגד החייבת העיקרית הוגשה תביעה בגין יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת. נגד החייבת העיקרית מוצו ההליכים ומכאן התביעה שלפני בגין יתרת ההלוואה נכון ליום 30 יוני 2006.

2. טענותיו של הנתבע נסובו סביב אי קיום הוראות חוק הערבות תשכ"ז-1967 ( "חוק הערבות"). הנתבע טען כי לא עודכן בפיגוריה של החייבת העיקרית ולא ניתנה לו הזדמנות לפרוע ההלוואה בתשלומים ולהכנס בנעלי החייבת העיקרית- סעיף 26 לחוק, לא נמסר לו שיעור הריבית בשל איחור בפרעון - סעיף 22 לחוק ולא נמסר לו העתק   מסמכי ההלוואה והערבות - סעיף 24 לחוק.

התובע טען כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבע להוכיח טענותיו. הנתבע מודה בכל העובדות המהוות את עילת התביעה. משלא הורם הנטל יש לקבל את התביעה.

לגופו של ענין טען התובע כי שלח לנתבע שלושה מכתבים בדואר רשום, טרם הגשת התביעה (נספחים ד1-3 לתצהיר התובע) ושני מכתבים לאחר הגשתה (נספחים ז1-2 לתצהיר התובע). כן נטען כי נמסר לנתבע עותק מכתב הערבות ונתנה לו אפשרות סבירה לעיין בו. במסגרת זו גם נטען כי בוצע גילוי לענין שיעור הריבית המירבית.

מר עודד אשל, עובד התובע והנתבע נחקרו לפני ביום 2 מרץ 2008. הצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה

3. סלע המחלוקת בין הצדדים הינה פעולות התובע והאם פעל בהתאם לחוק הערבות. טענות הנתבע מתייחסות לאי מסירת העתק מסמכי ההלוואה והערבות, אי גילוי  נאות לגבי שיעורי ריבית הפיגורים וכן העדר הודאה בדבר אי קיום חיוביה של החייבת העיקרית לרבות מתן הודעה על העמדת ההלוואה לפרעון מוקדם.

איני מקבלת את טענות הנתבע לגבי אי קיום הוראות סעיף 24 לחוק. אני מקבלת את הגרסה העולה מתצהירו של מר אשל, לפיה מסר לנתבע את מסמכי הערבות והסביר לו את פרטיה. גרסה זו עומדת בקנה אחד עם הגרסה שעלתה מחקירתו הנגדית של הנתבע ולפיה לא התעמק בפרטי ההלוואה או הערבות כי סבר שגרושתו תעמוד בהחזר התשלומים ולכן לא "מצא צורך לעיין בהסכם ההלוואה.. עניינו אותי פרטי ההלוואה באופן כללי..." (עמ' 8 ש' 7-8 לפרוטוקול). זאת ועוד, סעיף 24 (ב) לחוק קובע כי מסמכי ההלוואה ינתנו לפי דרישה. הנתבע לא טען כי דרש וסורב.

4. אני מקבלת את טענת הנתבע כי התובע לא קיים את הוראות סעיף 26 (ד)(1) לחוק בדבר הודעה על פרעון מוקדם.

5. סעיף 26 לחוק קובע כדלקמן:-

         " (א)  לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.

         (ב)    בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את תוכן הוראות סעיף קטן (ד)(2) ו-(3) ואת תוכנן של הוראות סעיפים 27 ו-29.

         (ג)    שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע סוג וסכום של חיובים שלגביהם פטור הנושה מלהודיע לערב על אי-קיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א).

                 (ד)    (1)   ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש; לא הודיע הנושה כאמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם;

        (2)   הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן;

        (3)   לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה כאמור בפסקה (2) תוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה של הנושה כאמור בפסקה (1), יהיה הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם.

         (ה)   הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ד)(1) תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הערב לנושה; דרך מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד)(2) תיקבע בתקנות."

            הנתבע הודה בחקירתו הנגדית כי כתובתו הינה "הרוגי מלכות 8 רמת החייל" וכי הוא נוהג ליטול את כל המכתבים המגיעים אליו בדואר רגיל ורשום. לכתובת זו נשלחו הודעות התובע (ד1-3 ו- ז1-2). הנתבע הודה בתצהירו כי עודכן לראשונה במכתב התובע מיום 4 ספטמבר 2005  - נספח ז2, זאת לאחר שהוגשה התביעה נגד גרושתו, החייבת העיקרית. הנתבע הכחיש קבלתם של המכתבים הנוספים, לרבות נספח ד3 אשר נחזה כאילו התקבל במסירה אישית ונחתם על ידי הנתבע (סעיפים 4-8 לתצהיר הנתבע).