פסק-דין בתיק א 40720/03

א. מבוא

בפני תביעת התובעת, ילידת 19.4.54, לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 27.4.01.

התובענה מוגשת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר חבותה של הנתבעת לפצות את התובעת לפי חוק הפיצויים, והמחלוקת הינה בדבר שיעור הפיצוי המגיע.

ב. נכות רפואית

בתיק זה מונו שני מומחים רפואיים: האחד, פרופ' דוד ירניצקי, בתחום הנוירולוגי, ולבקשת התובעת, והשני ד"ר פסח סגל, מומחה ברפואה פנימית, סכרת ומחלות מטבוליות, לבקשת הנתבעת.

פרופ' ירניצקי מסר את חוות דעתו ביום 5.9.04 ולפיה, נפגעה התובעת בתאונת הדרכים, עת רכב אחר התנגש ברכב בו נסעה מאחור וכתוצאה מכך נפגעה פגיעת צוואר בלתי ישירה.

לאחר פירוט הטיפולים אותם עברה, ציין המומחה כי התובעת מתלוננת על קושי בשינה ונזקקת לכדורי-שינה בגין כך, סובלת מחלומות רעים הקשורים לתאונה - פעם עד פעמיים בשבוע. כמו כן סובלת מכאבי ראש עורפיים דו צדדים, ללא בחילה או הקאה ומדי יום ומקבלת תרופות נגד כאבים המועילים לה לפרק זמן קצר בלבד. בנוסף, סובלת מאירועי סחרחורת תנוחתית וסיבובית, המופיעים כשמשנה תנוחת ראש ובעיקר סובלת מרעד בידיים וטיטובציה של הראש, כאשר עקב הרעד לטענתה, לא הצליחה לחזור לעבודתה הקודמת כצורפת. התובעת מקבלת טיפול תרופתי להקלת הרעד בראש, שאינו מועיל לה. התובעת שללה ירידה קוגניטיבית.

המומחה סיכם חוות דעתו וציין, כי מאז התאונה מתלוננת על כאבי ראש כשישנה ועל רעד, בעיקר של הראש אך גם של הידיים - מהם לא סבלה קודם לתאונה. כן הוסיף כי, התובעת סובלת מסוכרת קשה לאיזון ומשתמשת במשאבת אינסולין. לטעמו, הרעד התנוחתי של הידיים והראש, מוכר כסיבוך לא שכיח של חבלות ראש. מאחר ולא סבלה ממנו קודם לתאונה ואין סיפור של רעד משפחתי, לטעמו הרעד נובע מחבלת הראש, ולפיכך מדובר בתסמונת בתר-חבלתית, הכוללת מרכיבים שכיחים של כאבי ראש, סחרחורת וקשיי שינה, בתוספת הסימפטום הפחות שכיח של רעד הראש.

המומחה זיכה את התובעת בנכות נוירולוגית בת 10% לפי סעיף 29 (11), מותאם ל-34 ב' לצמיתות.

ד"ר פסח סגל, בחן את הבעיה הסוכרתית ממנה סובלת התובעת, ומציין במסגרת חוות דעתו שנמסרה ב-15.12.05, כי לתובעת סיפור משפחתי עמוס מאוד בסוכרת ממנה הינה סובלת מזה 19 שנים, מטופלת באינסולין עם סיבוכים בעיקר בעיניה. המומחה משיב באופן חד משמעי בשלילה לשאלה, האם הייתה לתאונה השפעה כלשהי על מחלת הסוכרת של התובעת ועל הסיבוכים הנובעים ממנה.

כמו כן ציין, כי לתובעת נגרם קיצור בן 15 שנים בתוחלת החיים, כתוצאה מהסוכרת וסיבוכיה, ושיעור הנכות הרפואית כתוצאה מהסוכרת עומד על 65%.

שני המומחים לא נחקרו אודות חוות דעתם.

לסיכום, ניתן לומר כי נכותה של התובעת הנובעת מהתאונה, עומדת על 10% נכות רפואית.

ג. הנכות התיפקודית והשלכותיה על הפסדי השכר לעבר ולעתיד

במסגרת תצהירה (ת/1) מציינת התובעת, כי בעקבות התאונה קיבלה 23 ימי חופשת מחלה לאחריהם שבה לעבודה כצורפת, אך יעילותה המקצועית נפגמה ורופאיה המליצו לה לשנות את תנאי העבודה לעבודה קלה יותר ללא מאמץ פיזי ניכר, ללא עבודה עם מחשב ורצוי בישיבה.

ב-1.2.02 פוטרה התובעת מעבודתה, לטעמה עקב יכולתה המופחתת בשל התאונה, ומאז אינה עובדת ואינה יכולה לחזור לאורח החיים שקיימה קודם לתאונה.

התובעת הוסיפה, כי הינה מקבלת קצבת נכות כללית מהמל"ל העומדת על 100% לאחר שנכותה הרפואית הועמדה על 69% לצמיתות, מהם נקבעו 10% בגין כאבי ראש, 10% בגין רעד בצוואר, בראש ובידיים - היינו 19% עקב התאונה.

גם בתה של התובעת, הגב' אלטרמן (קאוצקי) בלה, מסרה תצהיר (ת/2) לפיו, קודם לתאונה תפקדה התובעת באופן מוחלט בבית ובעבודה. היא מציינת בתצהירה כי בעקבות התאונה פוטרה התובעת מעבודתה כצורפת, עקב אי יכולתה לבצע את תפקידה, כפי שביצעה אותו עובר לתאונה. התובעת לטעמה, אינה מסוגלת לבצע עבודות בית לרבות בישול, ניקיון, סידור וכו', ובני הבית האחרים נאלצים לעשות זאת במקומה, מה גם שהחלה סובלת ממצבי רוח ודיכאון, בנוסף לנדודי השינה.

התובעת ובתה נחקרו בחקירה נגדית בביהמ"ש, כאשר התובעת מציינת שלאחר שעזבה את עבודתה כצורפת, עבדה למשך חודש אחד בלבד כמטפלת בנכה דרך חברת כוח-אדם. לדבריה, נאלצה להפסיק את עבודתה, וזאת לאחר שאותה נכה ציינה כי אינה מתאימה, לאחר שביקשה ממנה לנקות את הבית, לערוך קניות ולהכין אוכל - דברים שהיו קשים לה. היא מציינת שגם בביתה שלה אינה מבצעת את מלאכת הניקיון ואחותה מסייעת לה לעשות זאת.

התובעת שללה בעיות בעיניים בשל מחלת הסוכרת ואף הוסיפה, כי משנת 1995 הינה מבצעת טיפולי לייזר בעיניים באופן קבוע, ולאחריהם הייתה יכולה לחזור לעבודה.

בחקירתה החוזרת ציינה התובעת, כי לא פוטרה בשל קיצוצים.