פסק-דין בתיק א 40488/05

מבוא

1.         ביום 23.11.2004, נפגע התובע, יליד 01.10.1943, כאשר ניסה למנוע (ללא הצלחה) את גניבת רכבו מסוג יונדאי אקסנט (להלן: "הרכב") על ידי אדם אשר הציג עצמו בפניו כקונה פוטנציאלי של הרכב.

2.         בגין נזקי הגוף שנגרמו לו באותו אירוע, הוגשה תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

3.         תחילה הוגשה התביעה כנגד קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), מאחר שב"כ התובע סבר בטעות כי לרכב לא היה כיסוי ביטוחי בעת האירוע. בהמשך הודיע ב"כ התובע כי הנחת העדר הכיסוי הביטוחי בטעות יסודה, וביקש להגיש כתב תביעה מתוקן על דרך של צירוף מבטחת הרכב. הבקשה נתקבלה ואיילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון") צורפה כנתבעת 2.

4.         בשל מחלוקת בין הצדדים בשאלת סיווג האירוע והאחריות בגינו, הוסכם כי הדיון יפוצל באופן בו תחילה תוכרע שאלת החבות.

5.         שתיים הן השאלות העיקריות שבמחלוקת בין הצדדים. האחת, האם נכנס האירוע לגדר החזקה הממעטת של "תאונה במתכוון"; והשנייה, האם ניתן לראות בתובע משתמש ברכב בעת האירוע לרבות בחזקת משתמש במשותף עם הגנב.

6.         עוד יש לציין כי הגנב לא נתפס וזהותו אינה ידועה. התובע העיד ונחקר בחקירה נגדית. כמו כן הגישו הצדדים מוצגים לרבות תיק המשטרה.

גרסת התובע וטענותיו

7.         התובע הגיש תצהיר נסיבות (סומן ת/1) ובו הצהיר כדלקמן:

"בתאריך 23.11.04 פנה אליי בחור צעיר שהציג את עצמו כתלמיד ישיבה, המעוניין לקנות את הרכב שלי. לאחר תיאום טלפוני נפגשתי עם "הקונה" ליד הרכב. עמדתי עם הקונה ליד הרכב כשהקונה ביקש להתרשם ממנו. הקונה הרים את מכסה המנוע ובדק את המנוע. בשלב כלשהו ביקש ממני הקונה לבחון את האוטו בנסיעה. הקונה התיישב ליד ההגה ואני התיישבתי לידו. אז הקונה ביקש ממני להביא לו את התיק שהשאיר על המדרכה מאחורי הרכב. יצאתי מחוץ לרכב, לקחתי את התיק ושמתי אותו במושב האחורי מאחורי הנהג וחזרתי מסביב לרכב וניסיתי להיכנס אליו וכבר הכנסתי רגל לתוך הרכב והיד שלי הייתה על גג הרכב, כאשר "הקונה" דחף אותי אל מחוץ לרכב והחל בורח עם הרכב, בעודי מנסה לאחוז בדלת ובגג וכשרגל אחת ברכב. הרכב היה במפרץ חניה ברחוב פרישמן מול ביתי בניצב לכיוון התנועה. על מנת לצאת ממפרץ החניה פנה הנהג שמאלה ואני נפלתי. מדובר בנסיעה של מספר מטרים ספורים... מאז איבדתי את הכרתי והתעוררתי בבית החולים."

תיאור דומה לתיאור שבתצהיר מסר התובע בתשובה לשאלון שנשלח אליו על ידי קרנית (סומן נ/1).

8.         גרסתו של התובע באשר לנסיבות התרחשות האירוע נתמכה גם במספר מסמכים, כגון תעודת חדר מיון בית החולים "רבין" אליו פונה התובע ממקום האירוע שם צוין:

"בערב קבלתו נחבל בזמן שגנבו לו את הרכב, נגרר אחריו ואז נזרק על הכביש"

9.         התובע נחקר על תצהירו בחקירה נגדית וכך העיד בעמ' 8,9,11 לפרוטוקול:

"אתה אומר לי שלפי מה שכתוב בתצהיר שלי ובתשובה לשאלה מס' 34, הגנב דחף אותי אל מחוץ לרכב ושואל אותי אם זה מה שקרה, אני משיב לך שהוא נתן לי דחיפה והתחיל בנסיעה. הוא היה בהתחלת הנסיעה. תוך כדי נסיעה כשהוא דחף אותי, אני נתליתי על הדלת כשרגל אחת בתוך המכונית ורגל אחת על הכביש ונשענתי על הדלת ועל הגג של האוטו. כשבאתי להיכנס הוא נתן לי דחיפה וברח שמאלה כי לא היה לו נתיב ישר. אתה אומר לי שהוא נתן לי דחיפה משמעותית, אני משיב לך שהוא נתן לי דחיפה וישר נסע.

...

אתה אומר לי שאין סיכוי שהוא לא שם לב שאני רוצה להיכנס למכונית, אני משיב לך שהדלת הייתה כבר פתוחה ובאתי להיכנס, איך ששמתי רגל הוא נתן לי מכה.

...

אתה שואל על איזה צד של הדלת נתליתי כשהוא נוסע ואני נאחז, אני משיב לך שהדלת הייתה פתוחה וזה היה הצד הפנימי. אתה שואל עם איזה יד אחזתי את הדלת, אני משיב לך עם יד ימין. שמתי את יד שמאל על הגג ובאתי להיכנס."