פסק-דין בתיק א 40340/05

מבוא

1.         עניין לנו בתביעה נזיקית לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לאמבולנס של התובעת כתוצאה מפגיעת רכבו של הנתבע 1 (להלן: הנתבע), באמבולנס.

2.         הצדדים הגיעו להסכמה על גובה הנזק ועל כן השאלה היחידה שעומדת לדיון הינה שאלת האחריות לקרות התאונה כאשר כל אחד מן הנהגים טוען כי נכנס לצומת כשבכיוון נסיעתו האור ברמזור היה ירוק.

גרסת התובעת

3.         התובעת הביאה לעדות את נהג האמבולנס, מר גיל פשה וכן את אחד המתנדבים שנסעו באמבולנס באותו מועד, מר ניר לוקץ. חוץ משני אלה נסעו באמבולנס עוד שני מתנדבים שלא הובאו להעיד מר ערן בירן ומר יוסי לאון.

            כל העדים הללו מסרו גרסתם במשטרה כפי שעולה מתיק המשטרה שהוגש. כן מסר עדותו במשטרה נהג מונית בשם אברהם לוי שהיה עד לתאונה בעת שעמד בצומת.

4.         על פי גרסת הנהג  ומר לוקץ היה האמבולנס בדרכו לחולון במסגרת נסיעה מבצעית. הם יצאו מתחנת מד"א ברח' בזל בתל-אביב ונסעו בנתיבי איילון מצפון לדרום והגיעו ליציאה שליד קניון עזריאלי. מאחר ובנתיבי איילון הייתה תנועה כבדה, הם ביקשו לעלות על הגשר ולהמשיך ישר לאיילון דרום ולחסוך זמן.

            בעת שעלו לכיוון עזריאלי הפעילו סירנה ואורות. האמבולנס נסע בנתיב הימני ביותר מבין 3 נתיבים. בשלושת הנתיבים היו רכבים לפניהם והאור ברמזור היה אדום. הרכב שהיה לפני האמבולנס החל לזוז שמאלה על מנת לאפשר לאמבולנס לעבור ואז התחלף האור ברמזור לירוק. בעת שחצו את קו העצירה כבר היה האור בכיוון נסיעתם ירוק.

            בעודם חוצים את הצומת התנגשה בהם המונית של הנתבע אשר בא מכיוון הקריה לכיוון תל השומר היינו נסע ממערב למזרח.

            מר לוקץ הוסיף כי ראה את המכוניות שמימינו עומדות על קו העצירה וסבר שגם המונית תעצור.

5.         גרסתם זו של העדים נשמעה מפיהם גם בהודעתם במשטרה בסמוך לתאונה. גרסה זו נשמעה גם משני נוסעי האמבולנס הנוספים שלא התייצבו להעיד אך מסרו גרסתם במשטרה. תמיכה לגרסת התובעת לפיה הסירנה פעלה והאורות הבהבו נשמעה במשטרה גם מפי עד הראיה נהג המונית מר לוי.

6.         במהלך כניסתו של האמבולנס לצומת ותוך כדי התאונה קיבל האמבולנס הודעת ביטול של הקריאה אליה היו פניו. העדים לא זכרו במדויק  אם הקריאה באה במקביל להודעתם על אירוע התאונה או לפניה. מכל מקום עניין זה אינו משמעותי בעיני ולא ראיתי להתעמק בו שכן אין בו לבדו כדי לסייע למי מהצדדים.

גרסת הנתבעים

7.         הנתבעים הינם כאמור נהג המונית והמבטחת שלו. הנתבעים סמכו הגנתם רק על עדותו של הנהג, מר מורנו. מתוך העדויות עלה כי במונית בעת התאונה ישב נוסע בשם אברהם בר טל. עוד עלה כי לטענת הנהג, יום  לאחר התאונה הגיע אליו נהג מונית שהיה במקום בעת האירוע וביקש לתמוך בגרסתו כי האמבולנס נכנס לצומת באור אדום וכי לאחר התאונה תיאמו כל צוות האמבולנס את גירסתם כאשר הנתבע והנוסע שעימו כבר הוכנסו לאמבולנס שנקרא לפנותם לבית החולים ולא יכלו לראות ולשמוע את המתרחש מחוץ לאמבולנס.

            הנוסע, מר בר טל, מסר גרסתו במשטרה. נהג המונית שנטען כי ביקש לשמש עד לא מסר גרסתו אפילו במשטרה.

8.         על פי עדותו של הנתבע, מר מורנו, הוא נסע מכיוון הקריה לכיוון קריית אונו/ גני תקווה . בהגיעו לצומת של עזריאלי בנוסעו בנתיב הימני, ראה כ - 80 מטרים לפניו שהרמזור בכיוון נסיעתו מתחלף מאדום לצהוב ואחר כך לירוק . ברגע שהגיע לקו העצירה בצומת בכיוון נסיעתו שמע את הסירנה של האמבולנס וממש בשנייה שחצה את הצומת האמבולנס פגע בו בצד שמאל והעיף את המונית לירידה לאיילון דרום. מר מורנו העיד כי: "לא ראיתי מאיפה הוא הגיע". ראה עדותו בעמ' 6 - 7 לפרוטוקול.

            לאחר התאונה הוא יצא בקושי רב מן המונית ומיד כשהגיע אמבולנס הוא הוכנס לאמבולנס עם הנוסע שהיה במונית ואז הם חיכו בתוך האמבולנס עד שהחלו בפינויים כ - 15 עד 20 דקות.

9.         עדותו במשטרה  של מר בר טל, שנסע במונית בעת האירוע, תומכת בגרסת הנהג רק לעניין שמיעת הסירנה. גם מר בר טל טוען שלא שמע סירנה לפני התאונה. באשר לצבע האור ברמזור לא יכול היה לתת תשובה שכן לא שם ליבו לכך.

דיון

10.        גם אם בתחילת הדרך נטיתי לחשוב כי האחריות לקרות התאונה הינה על התובעת, הרי שלמקרא העדויות ותיק המשטרה הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת הצליחה להרים את נטל הראיה ולהוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת ממנה כי האמבולנס נכנס לצומת באור ירוק וכי נהג המונית הוא שנכנס לצומת באור אדום.

11.        בהתעלם מאותם עדים שלא הובאו למסור גרסתם בבית המשפט, אנו נמצאים במצב שבו מצד התביעה עומדות שתי עדויות של הנהג של האמבולנס ונוסע נוסף שהיו עקביות בכל הנוגע לפרטים המהותיים לדיון, היינו נסיעה תוך הפעלת סירנה ואורות מהבהבים וכניסה לצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתם התחלף כבר לירוק. מנגד נמצאת רק גרסתו של נהג המונית, הנתבע. גרסתו של הנתבע להימצאותו לכאורה של עד נוסף מטעמו אשר כאמור לא הובא לעדות ואף לא מסר גרסתו במשטרה הייתה תמוהה. הנתבע ידע כי מתנהלת חקירה במשטרה ובכל זאת לא דאג להתייצבותו של עד זה אשר עשה מאמצים לאתרו וכל זאת מתוך כוונה טובה לעזור לו לשיטתו. כך גם נותרה  גרסתו של הנתבע לא ברורה באשר לאופן שבו השיג אותו עד את פרטיו של הנתבע. הדרך להשגת פרטיו של הנתבע על ידי אותו עד נשמעה לראשונה רק בחקירה הנגדית טיפין טיפין. הוא הדין באשר לעובדה כי גם משנתבקש להופיע לדיון זה שבענייננו, לא טרח הנתבע לעדכן את בא כוחו בקיומו של אותו עד ולא עשה ניסיון של ממש לזמנו.

12.        אם נתייחס לעדויות שנגבו מאותם עדים על ידי המשטרה בסמוך לאירוע  הרי שבעדותו של הנתבע במשטרה למול עדותו לפניי ישנן סתירות. כך למשל בעת הודעתו במשטרה העיד הנתבע כי כלל לא שמע סירנה בעוד שבעדותו בפניי העיד כי רק בהגיעו לקו העצירה של הצומת בכיוון נסיעתו שמע את הסירנה של האמבולנס. כך גם בעדותו במשטרה משמשאל שוב ושוב על מצב האור ברמזור בכיוון נסיעתו, ציין שהאור ברמזור היה ירוק ולא טרח לציין כי בהתקרבו לצומת ראה את האור מתחלף מאדום לצהוב ואחר כך לירוק.