פסק-דין בתיק א 40275/04

1.         לפני תביעה בסדר דין מהיר של מבוטחת כנגד חברת ביטוח בה בוטח רכבה.

כללי

2.         בעת הרלוונטית היתה התובעת רשומה כבעליו של רכב מסוג מרצדס. הרכב בוטח בביטוח "מקיף" על ידי הנתבעת.

הרכב נשרף ביום 9.1.03 והוכרז כאובדן מוחלט. נסיבות הארוע אינן פלוגתא בתיק, כמו גם היותו אובדן מוחלט.

עוד אין מחלוקת כי בגין שריפת הרכב שילמה הנתבעת לתובעת סך של 155,805 ש"ח בשיק מיום 8.5.03.

3.         התובעת טוענת בכתב התביעה כי אין מדובר במלוא תגמולי הביטוח, כי היה על הנתבעת לשלם לה סך של 175,000 שהוא ערכו של הרכב, כי בניכוי חוב פרמיה בסך 5,845 ש"ח מדובר בסך של 169,155 ש"ח, וקיימת יתרת החוב של 13,350 ש"ח אותה דורשת התובעת מהנתבעת.

בנוסף, התובעת דורשת מנתבעת תשלום של ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (" חוק חוזה הביטוח"). לשיטת התובעת היה על הנתבעת לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת עד ליום 9.2.03 ותשלומו בחודש מאי מהווה עיכוב בגינו זכאית התובעת לפי חישוביה לסך של 5,857 ש"ח.

טעוני הנתבעת בתמצית הינם כי הנתבעת שילמה את מלוא הסכום בו היתה חייבת, כי תוספות שהיו ברכב לא היו כלולות בכיסוי הביטוחי, כי הנזק לא הוכח וכי אין זה המקום לפסיקת ריבית לפי סעיף 28א. כמו כן עלתה שאלת יריבות וזיקה ביטוחית, כפי שיפורט להלן.

הכיסוי הביטוחי

4.         הנתבעת טענה כי מקור ההפרש בין הסכום ששולם לבין הסכום הנדרש הינו בשל "תוספות" (כמו פתח בגג, צבע מטאלי, גלגלי מגנזיום) וכי אלו (התוספות) לא היו כלולות בכיסוי הביטוחי.

במסגרת הסיכומים טענה ב"כ התובעת כי סכום של 1,400 ש"ח מתוך ההפרש שלא שולם, נובע מטעות חישובית של הנתבעת (ר' עמ' 16 ש' 9-18 לפרוטוקול). הטענה לא נסתרה. יחד עם זאת, עיקר הפער לשיטת שני הצדדים הוא בשאלת התוספות. כאמור, טענת הנתבעת הינה כי התוספות לא נכללו בכיסוי הביטוחי.

5.         הצעת הביטוח (המסמך המקורי הוגש נ/1) אינה כוללת את התוספות. אין מחלוקת כי מסמך זה אינו חתום על ידי התובעת או מי מטעמה (לרבות אחיה, אשר טיפל בעניני הביטוח). יצויין כי לא מצאתי לקבל התנגדות לעצם הגשת ההצעה, כאשר זו צורפה לתביעה ולתצהירי התביעה (גם אם ללא הפנייה) וגם הוגשה במהלך חקירה שכנגד. נושא אחר הוא המשקל שיש ליתן למסמך והאם יש לראות בו ראייה לאמיתות תוכנו.

כאמור, ההצעה אינה חתומה על ידי התובעת או מי מטעמה. חתמת של הנתבעת אשר העידה בבית המשפט זיהתה על גבי ההצעה את כתב ידו של סוכן הביטוח וככל הנראה הוא אשר חתם על המסמך.

סוכן הביטוח לא זומן לעדות ולא הוגש תצהירו. כל אחד מהצדדים טען כי יש להחזיק את הדבר כנגד הצד האחר. הנתבעת טענה כי נטל הוכחת התביעה מוטל על התובעת והיה על זו להזמין את סוכן הביטוח. התובעת טענה כי היה על הנתבעת לזמנו, בפרט נוכח הצהרת ב"כ הנתבעת בישיבת 7.11.04 בענין הכוונה לשבוק את ענין השליחות של סוכן הביטוח ואת הטענה שאחי התובעת ביקש מהסוכן כיסוי לתוספות (עמ' 2 ש' 23-24 לפרוטוקול).

6.         אין חולק כי נטל הראיה מוטל על התובעת. בענין הכיסוי הביטוחי הגישה התובעת את תצהירו של אחיה בו הוצהר כי הוא עצמו פנה לסוכן הביטוח, כי ביקש שהכיסוי הביטוחי יכלול גם את התוספות וכי הובטח לו כי כך נעשה.

נוכח תצהיר זה, היה על הנתבעת לזמן את סוכן הביטוח לעדות לשם התמודדות עם  הטענה האמורה (וזאת, גם אם הסוכן עודו משמש סוכן של התובעת ושל אחיה). ניתן להזכיר כי סוכן הביטוח הוא שלוח של הנתבעת בכל הנוגע למשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם ביטוח ולענין כריתת ההסכם (פרק א' סימן ו' לחוק חוזה הביטוח). אין במקרה שלפני טענה כי הסוכן היה שלוח של המבוטח. בנסיבות אלו אי העדתו של סוכן הביטוח על ידי חברת הביטוח פועלת לחובתה וחזקה היא כי אם היתה עדותו באה לפני בית המשפט, היתה זו פועלת כנגדה.

7.         אחיה של התובעת חזר על הטיעון בענין התוספות, בעדותו בבית המשפט. אמנם, במענה לשאלה ראשונית העד אמר כי ביקש שהרכב יבוטח (עמ' 10 ש' 20 לפרוטוקול)  ולאחר מכן, במענה לשאלות נוספות התייחס לענין התוספות (עמ' 11) אך לא מצאתי כי היה בכך משום שינוי גרסה, כנטען. ניתן לומר לזכותו של העד כי לא מיהר "לדקלם" את הגרסה בתביעה אלא השיב בפשטות.

העד גם ציין, ועדותו לא נסתרה, כי על מנת להביא לביטוח כל הרכיבים טרח והביא לסוכן הביטוח את מסמכי היבוא הכוללים את התוספות ולא הסתפק ברשיון הרכב בלבד. גם טענה זו, בענין היקף המסמכים שהועברו לסוכן הביטוח, נכללה כבר בתצהיר העדות הראשית שהוגש לבית המשפט מטעם התובעת ולמרות האמור לא הובאה עדותו של הסוכן על ידי הנתבעת וגם לא ניתן כל הסבר לדבר.

8.         מטעמה של הנתבעת העידה חתמת של החברה. בניגוד לסברת ב"כ התובעת בסיכומיה, אני מוצאת כי החתמת קשורה לחיתום הרכב הרלוונטי. היא אישרה כי יש כיתוב על הצעת הביטוח בכתב ידה. קיום חתימת סגנית מנהל הסניף (הדרושה, לפי ההסבר, על פי הנחיות החיתום, משום שמדובר במכונית מסוג מרצדס) אינה גורעת מן הדבר. מכל מקום, כל שעשתה החתמת הוא ליישם את הצעת הביטוח ואם נפל ליקוי בהצעה עצמה והיא לא שיקפה את אשר סוכם בין המבוטחת או מי מטעמה לבין סוכן הביטוח, שלוחה של הנתבעת, ביצוע חיתום לפי ההצעה הלוקה אינו משחרר את הנתבעת מחיוביה.