פסק-דין בתיק א 40274/04

מבוא :

1.         התובעת ילידת 7.6.79, רווקה, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 11.7.03 (להלן: "התאונה").

2.         התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

3.         אין מחלוקת בשאלת החבות. המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

4.         פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 18.11.07 את חקירתה הנגדית של התובעת, סיכומיהם של ב"כ בעלי הדין וקראתי את המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים. כן קראתי את חוות דעתו של פרופ' גנאל, אורטופד ובחוות דעתה של ד"ר נעה קרת, פסיכיאטרית.

דיון

נכותה הרפואית של התובעת

5.         עובר לתאונה, עבדה התובעת בעבודות סטודנטיאליות כטלפנית ב"בזק" וכברמנית בבר וזאת במקביל ללימודי תקשורת, קולנוע והוראה במכללה להוראה טכנולוגיה.

6.         ביום 11.7.03 נסעה התובעת על אופנוע נהוג על ידי הנתבע. במהלך הנסיעה אירעה התנגשות בין האופנוע לכלי רכב אחר. כתוצאה מההתנגשות "הועפו" התובעת והנתבע מהאופנוע, התובעת נפצעה בפלג גופה הימני והועברה באמבולנס לחדר מיון לבית החולים "איכילוב".

7.         בבדיקה בחדר מיון, נמצאו אצל התובעת שפשופים במרפק ימין, ביד ימין ובע"ש מותני נמצאה רגישות. התובעת שוחררה מבית החולים עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי. למחרת היום, נבדקה התובעת פעם נוספת בחדר מיון בבית החולים "איכילוב", שם בוצעה החלפת חבישות בפנים וביד ימין.

8.         התובעת המשיכה בטיפול רפואי בתחום האורטופדי במשך מספר חודשים במהלכם התלוננה על כאבים בכתף ימין ובגב תחתון. כן אובחנה אצל התובעת צלקת בכתף ימין. בבדיקה שבוצעה ביום 13.8.03, איבחן האורטופד אצל התובעת הגבלה בתנועות כתף ימין. התובעת הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה ואושרה לה חופשת מחלה של כשבועיים ימים לערך.

9.         ביום 9.3.05 נבדקה התובעת על ידי פרופ' גנאל אשר מצא אצל התובעת צלקות " בכתף ימין יש צלקת מכוערת מסוג קלואיד שאורכה 22 מ"מ ורוחבה המירבי 12 מ"מ. לידה יש שתי צלקות קטנות, אחת מהן כחולה. במרפק ימין, בצד האחורי יש אזור שבו נותרו צלקות משפשוף שבחלקן הן כחולות (כמו קעקוע). באחת הצלקות, שאורכה חצי ס"מ, ניתן למשש בגוף זר. כנראה שבב זכוכית. באצבע החמישית, בצד הגבי חיצוני של המפרק הבין-גלילי המקורב יש צלקת נקודתית כחולה" (עמ' 3 לחווה"ד).

10.       התובעת התייצבה לישיבת קד"מ המשפט שהייתה קבועה ל-28.12.06. לאחר שהציגה התובעת בפני ביהמ"ש ובפני ב"כ בעלי הדין את צלקותיה, תיעדתי בפרוטוקול הדיון את שראיתי: " צלקת בולטת ומכוערת בכתף ימין בצבע שחור. מספר צלקות קטנות בזרוע ימין בצבע שחור בהיר מעט יותר מהצלקת על כתף ימין. כן הסבה התובעת את תשומת ליבי לסימנים קשים לראיה בקטע שבין עינה הימנית לאוזנה הימנית".

11.       פרופ' גנאל קבע כי בגין הצלקות שנותרו בגופה, יש לקבוע לתובעת נכות לצמיתות בשיעור של 10%, לפי סעיף 75 (1) ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות). פרופ' גנאל הוסיף וקבע, כי נכות זו הינה נכות בתחום האסתטי.

12.       בבדיקתה אצל פרופ' גנאל, התלוננה התובעת על כאבים לסירוגין בתנועות כתף ימין, מרפק ימין וגב תחתון. פרופ' גנאל לא מצא מקום לקבוע לתובעת נכות בתחום האורטופדי מאחר שלא מצא ממצאים של ממש המצדיקים קביעת נכות בתחום זה.

13.       ביום 5.8.03 החלה התובעת בטיפול פסיכולוגי. התובעת התלוננה בפני הפסיכולוג, בין היתר, על " פחד היסטרי מכבישים", סיוטים בלילה מתאונות שונות ועוד. במרוצת הזמן הלכו ופחתו תלונות התובעת. ככל הנראה, חדלה התובעת מקבלת טיפול פסיכולוגי כארבעה חודשים לאחר התאונה.

14.       ביום 31.1.06 נבדקה התובעת על ידי ד"ר נעה קרת. בבדיקתה התלוננה התובעת על "...פחד מהכביש באופן כללי. ללא תיאור של התנהגות הימנעותית, וכן מתלוננת על 'דיכאון' ו'מועקה'. מבחינת אבחנתית - יתכן שתגובתה הראשונית לתאונה הייתה מסוג 'תגובה חריפה לדחק'...וכפי שקורה בד"כ, עם הזמן והטיפול - נסוגו רוב התסמינים.

מתוך תלונותיה כיום, ועל פי ממצאי בדיקתה אצלי והחומר שהוצג בפני - לא ניתן לאבחן אצל אינגה אבשלומוב קיומה המלא של הנוירוזה הבתר חבלתית         ( Post Traumatic Stress Disorder ) על פי הקריטריונים המקובלים בפסיכיאטריה המדורנית.

            אין גם אפשרות לאבחן אצלה דכאון רבא ( Majior Depression ) או איזושהי הפרעה חרדה מוגדרת אחרת.