פסק-דין בתיק א 4027/04

בפני תביעה למתן צו עשה ולסעד כספי שעניינה רטיבות שהתגלתה בתקרת ביתם של התובעים.

רקע -

1.       ה"ה עדינה וחיים דרטלר (להלן - "התובעים") מתגוררים בדירה בקומת הקרקע של בניין בקרית אתא.

2.       מר צבי גולדמן (להלן - "הנתבע") מתגורר בדירה שמעל דירת התובעים, כאשר לנתבע מרפסת פתוחה הממוקמת מעל חדר השינה שבדירת התובעים.

טענות הצדדים -

3.       התובעים טוענים כי מדי חורף חודרים אל דירתם מי גשמים הגורמים לנזק רב לדירה ולתחולתה וכי הסיבה לחדירת המים הינה האיטום הלקוי של המרפסת של הנתבע.

4.       לטענתם, הם פנו לנתבע לא אחת על מנת שיתקן את המרפסת ואף הגישו לו חוות דעת מומחה לפיה סיבת הדליפה היא כשל באיטום המרפסת, אולם הנתבע לא הסכים לתקן את הליקויים.

5.       הסעד המבוקש הינו ביצוע בעין של התיקונים הנדרשים וכן פיצויים בגין עוגמת נפש, הפסד הנאה ותיקוני צבע הנדרשים בבית התובעים - והכל בסך של 25,000 ש"ח.

6.       הנתבע, טוען כטענה מקדמית כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

7.       בנוסף, טוען הנתבע כי הרטיבות כלל לא נובעת מכשל באיטום המרפסת אלא מסדק הנמצא בקיר הבניין ואשר מתחיל בדירת התובעים. לטענתו, דרך סדק זה חודרים מים לבית התובעים ועל כן האחריות לתיקון הליקוי הינה של התובעים בלבד.

דיון -

8.       בפני העידו מר מרדכי שטיינר, המומחה מטעם התובעים (להלן - "מומחה התובעים") אשר הגיש את חוות דעתו (מוצג ת/1), התובעת מס' 2 הגב' עדינה דרטלר, מר אברהם טל, המומחה מטעם הנתבע (להלן - "מומחה הנתבע") אשר הגיש את חוות דעתו (מוצג נ/4), והנתבע - מר צבי גולדמן.

9.       עוד יש לציין בשלב זה כי הליך מקביל מתקיים בבימ"ש השלום בתל-אביב (בת.א. 55081/03) שם נדונה תביעה שהוגשה על ידי דיירי הבניין, ביניהם בני הזוג דרטלר ומר גולדמן, כנגד הקבלן שבנה את הבניין, וזאת בגין ליקויי בניה שונים נטענים - ובניהם אף הרטיבות בביתם של הזוג דרטלר. בתביעה זו נטען מצד התובעים כי הקבלן הוא שאחראי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו עקב הרטיבות, וכפי שהצדדים הסבירו - טרם ניתן פסק דין בהליך זה.

במסגרת התיק שמתנהל בתל-אביב, מונה מומחה מטעם בהמ"ש, מר רפאל גיל (להלן - "המומחה גיל"), אשר הגיש חוות דעת ומכתב השלמה. הצדדים הסכימו על הגשת העתק מאותה חוות דעת וממכתב ההשלמה - למרות שהמומחה גיל לא הגיש אותה לבית משפט זה ולמרות שהוא לא נחקר לגביה (מוצגים נ/1 ו- נ/2).

10.   לאחר בחינת העדויות, עיון בחוות הדעת של שני המומחים וכן בחוות הדעת של המומחה גיל, לאחר עיון ביתר המסמכים שהוצגו לעיוני ושקילת טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת מהנימוקים שאפרט להלן.

טענת ההתישנות -

11.   אין באפשרותי לקבל את טענת ההתישנות כעילה לסילוק על הסף של התובענה אם כי, כפי שאפרט בהמשך, לשיהוי הרב שבהגשת התביעה תהא השלכה לגבי הסעד עליו אורה.

12.   ראשית, המדובר בנזק מתחדש, שנגלה בכל חורף מחדש.

13.   שנית, כפי שהצהירה והעידה התובעת, הם קיבלו חזקה בדירה בקיץ 1996 והרטיבות החלה במהלך חורף 1996-1997. ראיה נוספת לכך מצויה בסעיף 4(ב) של כתב התביעה שהוגש לבהמ"ש בתל-אביב, אשר שם צוין כי החזקה נמסרה לתובעים ביום 20/7/1996.

14.   התובעת לא ציינה במדוייק באיזה חודש החלה הרטיבות וסביר להניח שהיא לא התחילה ביום אחד. סוג הנזק בו עסקינן הינו למעשה תופעה שנגרמה לאחר שירדו מספר גשמים, ואין אפשרות להגדיר לגביו בדיוק מהו - "היום שבו אירע הנזק", כלשון סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - "פקודת הנזיקין"). מכאן, שסביר שהנזק התגבש במהלך כל אותו החורף, לרבות בחודשים ינואר-פברואר 1997. היות והתביעה הוגשה בפברואר 2004, הרי שהיא הוגשה סמוך לתום תקופת ההתישנות, אך לא לאחר תום התקופה.

15.   ושלישית, התובעת העידה שהיא גילתה את הנזק רק בקיץ 1997 בשעה שהוציאה את הבגדים מהארון אשר בסמוך לתקרה בה התגלתה הרטיבות (עמ' 7 שורה 7 מהסוף). ואם כך הדבר, אזי מועד גילוי הנזק הינו רק אוגוסט 1997, והתביעה לא התיישנה הן בהתאם להוראות חוק ההתישנות והן בהתאם להוראות סעיף 89(2) סיפא לפקודת הנזיקין.

מהו הגורם לרטיבות -

16.   כאמור לעיל, למעשה מונחות בפני ביהמ"ש שלוש חוות דעת שונות.