פסק-דין בתיק א 40180/04

התובע היה בעברו העורך והמפיק של העיתון 'מולדת', וכך נוצרו בינו לבין חברהכנסת והשר רחבעם ('גנדי') זאבי ז"ל קשרי ידידות. בחודש יוני 2003 כתב התובע עם אלמנתו של זאבי, הגב' יעל זאבי (להלן: ,,הגב' זאבי"), את השיר 'איש כסלע' (להלן: ,,השיר").

לבקשתה של הגב' זאבי, הלחין נתבע 1 (להלן: ,,הנתבע") את השיר, הקליט אותו ואף ביצע אותו בדואט בערב להנצחת זכרו של רחבעם זאבי שנערך בבנייני האומה בירושלים בחודש דצמבר  2003.

תביעה זו סובבת סביב מספר הפרות של זכויות יוצרים אשר לטענת התובע הנתבע הפר. האחת: דיווח על השיר לאגודת הקומפוזיטורים והמלחינים ללא ציון שם התובע כמחבר שותף לגב' זאבי; השנייה: שינוי מילות השיר המקורי ללא הסכמת התובע; השלישית: פרסום השיר באלבומו של הנתבע בלא ידיעת התובע, ללא אישורו ואגב השמטת שמו; הרביעית: השמטת שמו של התובע וציון שמה של הגב' זאבי בלבד כמחברת השיר בכתבה עיתונאית שפורסמה בעיתון 'ידיעות אחרונות' ובאתר האינטרנט 'ynet'.

ה ע ו ב ד ו ת

1.         לאחר הירצחו של זאבי ז"ל ביקשה רעייתו להנציח את זכרו. התובע, אשר כאמור, היה חבר קרוב של משפחת זאבי, הציע לה כי יכתבו יחד שיר לזכרו של בעלה, והשניים כתבו יחדיו את השיר 'היה לי איש כסלע'.

2.         לצורך איתור מלחין לשיר פנו התובע והגב' זאבי למר עזרא ('שוני') גבריאלי (להלן: ,,מר גבריאלי"), ידיד של משפחת זאבי, והעבירו לו את מילות השיר בפקסימיליה. בחודש אוגוסט 2003 טילפן מר גבריאלי לנתבע, אשר לו חברת הפקות - נתבעת 2 - וביקש ממנו להלחין בדחיפות את השיר הואיל וגב' זאבי ביקשה כי יושר בערב לזכר בעלה, שתוכנן להתקיים בחודש אוקטובר. הנתבע הביע הסכמתו, ומפאת בהילות העניין נקראו באוזניו מילות השיר והוא כתבן לפניו במהלך אותה שיחה.

3.         לאחר שבחן הנתבע את מילות השיר, הודיע למר גבריאלי כי איננו כתוב במשקל אחיד ולכן לא ניתן להלחינו כפזמון. מר גבריאלי הסכים שהנתבע ישנה את המילים כפי שימצא לנכון על מנת שיהיה ניתן לחבר לו לחן, והוסיף כי יביא התיקונים לאישורה של הגב' זאבי.

4.         את נוסח השיר המתוקן (בשמו המקוצר) העביר הנתבע למר גבריאלי בפקס', וזה מסרו לגב' זאבי. לזו היו השגות על האופן שבו שינה הנתבע את השיר, ובשיחה טלפונית הסבירה לו כי המילים ,,באו מתוכה", נכתבו ,,בדם לבה" והן ביטוי לזיכרון אישי שלה מהמנוח שזר לא יבינו. הנתבע מצדו הסביר לה את הצורך להתאים את השיר למשקל. מקץ מספר ימים נערכה פגישה בביתה של הגב' זאבי לצורך דיון בשינויים שערך הנתבע במילות השיר. בפגישה זו נכחו התובע, הנתבע, הגב' זאבי ומר גבריאלי (להלן: ,,הפגישה").

5.         משתתפי הפגישה, למעט התובע, ישבו סביב שולחן ודנו בשינויים כאשר הטקסט פרוס עליו. במהלך הפגישה עמד התובע, שאותו הציגה הגב' זאבי כמי שסייע לה בכתיבה, במרחק מהצדדים ולא התערב כלל בשיחה שהתנהלה ביניהם.

במהלך הפגישה הסביר הנתבע כי לא יוכל להלחין את השיר אלא אם יתוקן. הפגישה הסתיימה מבלי שהגב' זאבי נתנה הסכמתה להלחנת השיר בנוסחו המתוקן. אף ^-עלפי ^-כן הלחין הנתבע את השיר בסופו של דבר, ומששמעה אותו והלחן מצא חן בעיניה, הביעה הסכמתה להפקת השיר כפי שתוקן והולחן בידיו.

8.         בחודש דצמבר 2003 הושר השיר בערב לזכרו של זאבי מפי הנתבע והזמר שלומי שבת. בטרם הושמע השיר, הציג אותו המנחה בציינו כי הגב' זאבי חיברה אותו, ולא ציין את שמו של התובע. בסוף הערב עלתה הגב' זאבי אל הבימה, נשאה דברים ואף הוסיפה כי את השיר כתבו ,,יעל זאבי ואורן שמיר".

9.         את השיר הלחין ושר הנתבע בהתנדבות, ללא תמורה.

ט ע נ ו ת  ה צ ד ד י ם

התובע טוען כי הוא מחבר השיר, עם הגב' זאבי, ולפיכך הנו בעל זכות יוצרים בו. לטענתו, ידע הנתבע מתחילת העבודה על השיר כי הוא ממחבריו, אך העמיד פנים כאילו אינו מכיר אותו. הנתבע הפר את זכויות היוצר של התובע כאשר דיווח לאקו"ם שהגב' זאבי היא בעלת השיר הבלעדית ולא ציין את שמו, כאשר פרסם את השיר ללא אישורו או ידיעתו בתקליט 'אין לי מנוח' שהוציא לאחר מכן ובלא ששמו צוין כמחבר בחוברת הנלווית, וכאשר לא צוין שמו בביקורת שפורסמה על האלבום.

אל מול זאת, הנתבע טוען כי לא ידע ולא הייתה לו כל יכולת לדעת כי לתובע זכויות יוצרים במילות השיר בשיתוף הגב' זאבי, ולכן לא הפר כל זכות יוצרים. הוא סבור כי רק מטעם זה יש לדחות את התביעה. עם זאת הגיש הודעה לצד שלישי נגד הגב' זאבי ונגד מר גבריאלי, בטענה שהיה עליהם לגלות לו כי התובע הוא אחד ממחברי השיר.

ד י ו ן

לית מאן דפליג כי בדיעבד התברר שהתובע השתתף עם הגב' זאבי יחד בחיבור מילות השיר, וכי משנודע הדבר לנתבע הוא החליף את עטיפת התקליטור בחוברת שבה צוין שמו. עתה נשאלת השאלה האם הנתבע עומד בתנאי סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, 1911, קרי: האם לא ידע ולא היה לו יסוד סביר לחשוד שקיימת לתובע זכות יוצרים בשיר.

סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: ,,החוק"), קובע לאמור: