פסק-דין בתיק א 4001/05

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית, לתשלום סך של 162,376 ש"ח, בגין שכר טרחה בעבור שירותי הנהלת חשבונות וכן שירותים נוספים, שנינתו לנתבעת, בשנים 1999 עד 2002.

2.         במהלך הדיונים המקדמיים, הגיעו בעלי הדין להסכמים דיונים ברוב המחלוקות, אשר בעקבותם שילמה הנתבעת לתובעת סך של 97,891 ש"ח (סכום זה כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ). תשלום זה מסלק את תביעות התובעת בגין דרישת השכר עבור שירותי הנה"ח, עיבוד שכר, שירותי ראיית חשבון ושכ"ט בגין דו"חות ביקורת מיוחדים (ראה סעיף 6 א', ב' ו-ג' לחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש).

3.         המחלוקת שנותרה על הפרק הינה אך ורק בנוגע לדרישת התובעת לשכר עבור ה "עבודה המיוחדת" (כמפורט בסעיף 6 ד' לחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש), אשר בוצעה על פני כ - 8 חודשים, החל מ - 08.05.01 ועד תחילת שנת 2002 (ראה עמ' 31 לפרוטוקול).

4.         התובעת טוענת בסעיף 5 לכתב התביעה, כי במסגרת העבודה המיוחדת היא נתבקשה לספק לנתבעת שירותים נוספים בקשר עם  ייצוג הנתבעת בפני וועדת בדיקה שמונתה על ידי עירית ערד, לצורך קבלת החלטה בנוגע להמשך תקצוב הנתבעת.

5.         השכר המבוקש על ידי התובעת, בגין העבודה המיוחדת, מפורט אף הוא בסעיף 5 לכתב התביעה, שם נטען כי התובעת הבהירה לנתבעת (בע"פ) שהתשלום בגין העבודה המיוחדת ישולם לפי כימות של שעות העבודה, אשר יבוצעו בפועל וכדלקמן:-

            "לנתבעת הובהר כי עליה יהיה לשלם את התעריף המקובל אצל התובעת לשירות מסוג זה. זאת, תוך הערכה וכימות של שעות העבודה הנדרשות...".

            מכאן, שההסכם בין הצדדים, לשיטתה של התובעת (עפ"י כתב התביעה), הוא שיש לשלם לה  שכר שעתי, לפי התעריף המקובל אצל התובעת בכפל מספר השעות שבוצעו בפועל.

6.         בסעיף 5 לכתב התביעה טוענת התובעת כי שעות העבודה בגין ה"עבודה המיוחדת" - עמדו, סופו של יום, על סך של 375 שעות ( בגירסה ראשונה זו אין הפרדה בין מספר השעות בהן עבד רואה החשבון, לבין מספר השעות בהן עבדה מנהלת החשבונות). משנתבקש מנהל התובעת, מר אסולין, לבצע את ההפרדה הבהיר, בחקירתו הנגדית, שהתביעה מתייחסת ל- 111 שעות עבודה של רו"ח ו- 264 שעות עבודה של מנהלת חשבונות (ראה עמ' 36 לפרוטקוול).

            בעמ' 35 לפרוטוקול, אישר מנהל התובעת, כי יכול להיות שקודם להגשת התביעה, דרשה התובעת שכר לפי 300 שעות בתעריף ממוצע של 50 דולר לשעה (להלן: הגירסה השנייה).

            הגירסה השלישית מפורטת בחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, שם מוצגת, כביכול, דרישת תשלום לפי 470 שעות (120 שעות רואה חשבון; ו - 350 שעות של מנהלת חשבונות).

חרף שלל הגירסאות, הרי שכמות השעות שהתובעת טוענת לה בסיכומיה - עומדת על 411.5 שעות (111.5 שעות של רואה חשבון ו - 300 שעות של מנהלת חשבונות) - להלן - הגירסה הרביעית.

            לצורך מתן פסק הדין - יתייחס ביהמ"ש אך ורק לדרישת התובעת המפורטת בגירסתה הרביעית לעיל, שהועלתה בשלב הסיכומים, הואיל ויתר הגירסאות - נזנחו.

7.         לצורך בחינת השכר הראוי, ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו. בעלי הדין העבירו למומחה את כל המסמכים המאמתים את העבודות שביצעה התובעת, לרבות הפגישות בהם השתתפו מי מטעמה של התובעת, ועל בסיס כל הנתונים שהוצגו בפני המומחה - העריך המומחה כי היקף השעות הראוי והסביר בגין העבודה המיוחדת, מגיע ל- 30 שעות של מנהלת חשבונות ו - 47 שעות של רואה חשבון. כמו כן ציין המומחה כי השכר הראוי והסביר לשעה של רואה חשבון - הינו 60 דולר, ושל מנהלת חשבונות - הינו 20 דולר.

8.         לסיכום עד כאן, התובעת טוענת בסיכומיה, כי בגין ה"עבודה המיוחדת" בוצעו עבודות כדלקמן:-

            111.5 שעות של רואה חשבון - לפי 100 דולר לשעה (סה"כ 11,150 דולר ארה"ב).

            300 שעות של מנהלת חשבונות - לפי 30 דולר לשעה, (סה"כ 9,000 דולר ארה"ב).

לפיכך, לשיטת התובעת, יש לשלם לה בגין ה"עבודה המיוחדת" בסה"כ 20,150 דולר ארה"ב, ואילו בכתב התביעה מצטמצמת הדרישה לסך של 15,000 דולר ארה"ב בלבד (ראה חשבונית עיסקה מס' 12/00104).