פסק-דין בתיק א 399/04

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         מחלוקת סביב ייצור ושיווק של משחק לילדים. בפי התובעות טענות של הפרת זכות יוצרים וגניבת עין. התובעת 1, יצרנית צעצועים מהונג קונג, עיצבה, לטענתה, משחק מקורי בשם "Mind Sparkler" המשווק בכל העולם. לאור הצלחת המשחק בצפון אמריקה, רשמה התובעת 1 סימן מסחר לגבי השםMind Sparkler" " בהונג קונג, ארה"ב וקנדה.

עוד רשמה התובעת פטנט בהונג קונג אשר תקף גם באנגליה (פטנט מס' 2,278,481 שנרשם ביום 1/5/96; ראו נספח 9 לכתב התביעה מיום 30.3.04).

            התובעת 2 היא חברה לפיתוח, ייצור, ייבוא ושיווק משחקי חברה, משחקי למידה וצעצועים. היא בעלת זכות ההפצה הבלעדית של המשחק של התובעת 1. התובעת 2 תרגמה לעברית את המשחק "Mind Sparkler", תוך כדי התאמתו לשוק הישראלי והיא משווקת את המשחק המתורגם לעברית תחת השם "עמי חכמי". כמו-כן תרגמה התובעת 2 את המשחק לערבית והוא מופץ תחת השם "זאכי אל זאכי". לטענת התובעת 2, היא בעלת זכויות היוצרים בגרסאות המתורגמות של המשחק לעברית ולערבית.

            להליך הנוכחי קדם הליך בו הגישה התובעת 2 ביום 17.9.02 תביעה כנגד 3 נתבעות אחרות (אז' מח' ח' 782/02). התובעות הגישו ביום 16.6.03 כתב תביעה מתוקן אשר כלל גם את הנתבעות 1, 2 בהליך הנוכחי, בגין אותה עילה של הפרת זכות יוצרים במשחק של התובעות.

            בהליך הקודם הגיעו הצדדים לפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום 11.11.03. ביום 7.01.04 הגישו התובעות בקשה לביטול פסק הדין (בש"א 499/04). לטענתן, המשא ומתן לפשרה נוהל בחוסר תום לב. 

בהתאם להחלטתי מיום 15.3.04, הגישו התובעות 1 ו-2 כתב תביעה חדש בהליך הנוכחי (א 399/04) אשר מהווה הליך עצמאי ונפרד, כנגד הנתבעות 1 ו-2 אשר היו צד להליך הקודם, וכמו כן כנגד הנתבעות 3 ו-4, אשתו של הנתבע 2 והחברה שבבעלותה.  

התובעות

2.         התובעות טוענות, כי הנתבעות מייבאות, משווקות ומפיצות למכירה משחק המהווה העתקה מדויקת "אחד לאחד" או באופן דומה עד כדי הטעיה למשחק המקורי, ללא רשות מן התובעות ובניגוד לדין. התובעות טוענות להעתקה מדויקת של המשחק של התובעת 1 ""Mind Sparkler (להלן: "הגירסה הראשונה"), וכן העתקה של המשחק המתורגם לעברית על ידי התובעת 2 "עמי חכמי", המופץ על ידיה, לטענתה, בישראל למעלה מ-10 שנים, תחת השם "גאונלי" (להלן: "הגירסה השנייה"). התובעות טוענות להעתקה של אריזת המשחק, מארז הפלסטיק, כרטיסיות המשחק והמעגל האלקטרוני המפעיל את המשחק.

התובעת 1 טוענת, כי היא ממציאת המשחק המקורי, מעצבת המשחק, היצרנית והמשווקת של המשחק לכל העולם. התובעת 1 טוענת לבעלות בזכויות היוצרים במשחק, בכרטיסיות המשחק, במארז הפלסטיק ובמעגל האלקטרוני של המשחק, מכוח היותם יצירות אומנותיות וספרותיות המוכרות על ידי החוק והפסיקה (ראו להלן: פסקה 4) לצורך הגנה ומכוח דיני זכות יוצרים.

לטענת התובעת 1, הואיל והשם Arrabon מופיע על גבי אריזת המשחק המקורי ועל גבי הכרטיסיות, מארז הפלסטיק והמעגל האלקטרוני, הרי שחלה החזקה לפיה התובעת 1 היא בעלת זכויות היוצרים במשחק בהתאם לס' 9(1) לפקודת זכות יוצרים, 1924.

3.         התובעות טוענות, כי הנתבעות ביצעו עוולה של גניבת עין, בכך שהן מטעות את הצרכן כאשר הן מציעות לו מוצר זהה כמעט לחלוטין, תוך גזלת העיצוב הייחודי של המוצר. לטענתן, הפצת המשחק בישראל משך למעלה מ-10 שנים, היקף המכירות הרחב שלו וההשקעה בפרסום, מלמדים על המוניטין שהמשחק צבר. קיים, לטענתה, חשש להטעיה על פי מבחן המראה והצליל, ומבחן סוג הטובין והלקוחות.   

הנתבעות

4.         הנתבעות טוענות כטענה מקדמית, כי יש למחוק את התביעה הואיל ואין יפוי כוח מפורש מטעם התובעת 1. לטענתן, לא הוצגו ראיות המוכיחות את בעלותה של התובעת 1 בזכות היוצרים במשחק המקורי. התובעת 1 לא העידה מטעמה גורם כלשהו אשר יעיד, כי התובעת 1 פיתחה ועיצבה את המשחק ""Mind Sparkler, וכמו-כן לא הציגה מסמך אשר יאשר כי מנהל התובעת 2, איסר דנביץ',   משמש כנציגה של התובעת 1.

הנתבעות טוענות, כי קיימים משחקים רבים בשוק, שיצאו בעבר, לפני מועד יצירת המשחק של התובעת, הדומים לזה הנדון כאן, ועל-כן אין להעניק לתובעות מונופול על המשחק המיוצר ומשווק על ידיהן.

לשיטתן של הנתבעות, לא הייתה העתקה מצידן של משחקי התובעות, אלא שהמשחקים נקנו על ידיהן בתום לב מסין. המשחק "גאונלי" יוצר לבקשת הנתבעת 3 ונארז על ידי המפעל המייצר בחו"ל. לטענתן, אין בינו לבין המשחק של התובעות דמיון מהותי. האריזה שונה, מבנה מארז הפלסטיק שונה.

לגבי עילת גניבת העין, טוענות הנתבעות, כי לא הובאו ראיות לקיומו של מוניטין במשחק של התובעות, וכמו כן לא הוכח כי קיים חשש להטעיית הצרכנים. 

קיומה של זכות יוצרים במשחקים

5.         לטענת התובעת, אריזת המשחק, הכרטיסיות והתמונות המודפסות עליהן, מהוות יצירות אומנותיות וספרותיות אשר ראויות להגנת זכות יוצרים. מועד יצירת הכרטיסיות, לטענתה, הוא 1991, כפי שרשום על כל כרטיסיה. צעצועים זכו בפסיקה בארץ ובחו"ל להגנה כיצירות אומנותיות (ת"א (ת"א-יפו) 1108/90 Parker Brothers Division of Tonka Corporation נ' אמקור בע"מ (פסק דינה של השופטת ד. ברלינר מיום 17.3.97, פקסדין גיליון  474 (להלן: "עניין אמקור"); המ' (חיפה) 27452/97  נדב יאיר נ' מנגו צעצועים בע"מ, תק-מח 97(4), 230 (להלן: "עניין מנגו צעצועים")