פסק-דין בתיק א 3977/04

העובדות :

1.                     התובעת, ילידת 1953, עבדה כעוזרת חשב בכירה בקריה הגרעינית, בהיקף של משרה מלאה, במשך 27 שנים.

2.         ביום 27.2.01, בעודה נוהגת ברכב מ.ר. 8149806 (להלן:"הרכב"), בדרכה לעבודה, נפגעה התובעת בתאונת דרכים (להלן:"התאונה").

3.         מדובר בתאונת דרכים שהוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

4.         נתבעת מס' 1 היא חברת ביטוח, אשר ביטחה את הרכב בפוליסה עפ"י פקודת רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970. הנתבעת מס' 2 היא תאגיד המורשה לעסוק בעסקי ביטוח, שיחד עם נתבעת מס' 1  הוציאה לרכב את פוליסת הביטוח.

5.         ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, קבעה לתובעת דרגת נכות צמיתה של 5% החל מיום 11.6.01.

6.         בהיות התובעת עובדת מדינה, היא נבדקה ע"י הועדה הרפואית המחוזית של משרד הבריאות ונקבעו לה אחוזי נכות לפרישה בגובה של 10% לצמיתות מיום הפרישה.

7.         בקשתה של התובעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה לה ע"י המל"ל ולחילופין למנות מומחים רפואיים לקביעת נכותה התפקודית, שנותרה לה כתוצאה מהתאונה, נדחתה בהחלטה מנומקת ע"י כב' השופטת שחף בבש"א 3219/04 מיום 14.9.04. החלטה זו אושרה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בבר"ע 758/05 בש"א 5446/04 ע"י כב' השופט יוסף אלון.

מכאן, שככל שמדובר בתביעה שבפני החלטת המל"ל בדבר 5% נכות לצמיתות, היא הקביעה הרלוונטית לעניין הנכות הרפואית.

8.         לטענת התובעת, עקב הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה, ושלטענתה מנעו ממנה להמשיך באורח חייה הקודם, הסכימה לפרישה מוקדמת ממקום העבודה שלה וזאת נכון ליום 30.4.02.

9.         התובענה היא לפיצוי המבקשת עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה, לטענתה, בתאונה.

10.       פסק הדין הינו בשאלת הנזק בלבד, שכן שאלת החבות אינה שנויה במחלוקת.

הנכות הרפואית:

11.       כאמור, התובעת נבדקה ע"י המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לה ביום 17.9.02 נכות צמיתה בגובה של 5% החל מיום 11.6.01. יצויין כי המוסד לביטוח לאומי לא הפעיל בעניינה של התובעת את תקנה 15. מכאן, שיש לקבוע כי נכותה הצמיתה של התובעת הוא בשיעור של 5%.

חישוב תקופת אי הכושר:

12.       בגין התאונה אושרה לתובעת תקופת אי כושר ע"י המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.2.01 ועד ליום 28.8.05. במהלך תקופה זו של 6 חודשים, קיבלה התובעת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

13.       עובר לתאונה עבדה התובעת בקריה למחקר גרעיני בנגב. בעקבות התאונה כאמור לעיל הייתה התובעת באי כושר מלא במשך 6 חודשים.

14.       לפיכך זכאית התובעת למלוא הנזק של אובדן שכר מלא מיום התאונה, 27.2.01 ועד תום תקופת אי הכושר 29.8.01.

15.       החישוב נערך לפי נתוני תלושי השכר שצורפו לתחשיב הנזק מטעם התובעת. לפי תלושי השכר משכורתה הממוצעת של התובעת בחודשים דצמבר 2000 עד פברואר 2001 הסתכמה ב - 8,480 ש"ח (נלקחו נתונים של שכר נטו משלושת תלושי המשכורת).