פסק-דין בתיק א 39742/03

1. התובעת, ד"ר חיה אופק (להלן - "התובעת") עבדה כיועצת ארגונית בבנק הפועלים. בנוסף, עבדה התובעת כעיתונאית עצמאית בעיתון "ידיעות אחרונות" וב"גלובס", וסיפקה שירותי יעוץ ארגוני למשרד העבודה ולאוניברסיטה הפתוחה.

2. ביום 18.4.00, בעת שהתובעת הלכה לעבר מכוניתה בחניון של בניין בנק הפועלים, החליקה ונפלה, לטענתה, על כתם שמן, ושברה את ידה הימנית.

3. התובעת הגישה תביעתה נגד מעבידה ומחזיק החניון - בנק הפועלים (להלן - "הבנק") ומבטחתו, הם הנתבעים 1 ו-2, ונגד חברת הניקיון שהועסקה על ידי הבנק ומבטחתה, הם הנתבעים 3 ו-4.

4. במהלך ישיבות קדם המשפט, בקש המוסד לביטוח לאומי להצטרף כתובע נוסף בתובענה, בתביעת שיבוב בגין תגמולים ששולמו לתובעת בגין התאונה. בקשתו נעתרה, וכתב התביעה תוקן על ידי צירוף המוסד לביטוח לאומי.

5. לאחר צירוף המוסד לביטוח לאומי, הגיעו התובעת והנתבעים להסדר פשרה לפיו ישולם לתובעת לסילוק תביעתה סך של 99,727 ש"ח, מעבר לתגמולי המל"ל. אך בשל המחלוקת שהיתה נטושה בין הצדדים באשר לשאלת חבות הנתבעות לתאונה, הוסכם כי ימשכו ההליכים בתביעת המוסד לביטוח לאומי נגד הנתבעים, והפיצוי לתובעת ישולם לפי פסק הדין שינתן בשאלת החבות בתביעת המל"ל.

6. נסיבות התאונה

בנק הפועלים בו עבדה התובעת, שוכן בשלושה בניינים, המכונים מגדלים A, B, ו- C, ברחוב הנגב 11 תל אביב. מתחת לבניינים קיים חניון בן 4 קומות, ששטחו הכולל כ- 4,000 מ"ר, והוא יכול להכיל כ- 470 מכוניות. רצפת החניון צבועה בצבע אפוקסי, המשרה תחושה של אסטטיקה וניקיון, עד כי המכוניות החונות בחניון משתקפות ברצפה, כפי שעולה בבירור מתמונת החניון נ/1.

לתובעת לא היה מקום חניה קבוע, והיא חנתה בכל פעם במקום אחר בחניון. ביום התאונה, חנתה בקומה 4-. בשעות הצהריים, היתה בדרכה למכוניתה כדי להגיע לאירוע של הרמת כוסית לכבוד חג הפסח, שהתקיים במבנה אחר. היא ירדה במעלית לקומה 4- וצעדה באופן רגיל לכיוון המכונית. התובעת לא הבחינה בכל דבר חריג, גם לא בכתם כלשהו. כשהגיעה התובעת בסמוך למכוניתה, החליקה ונפלה. התובעת התקשתה לקום בעצמה בגלל הפגיעה ביד. היא זחלה למכוניתה והמתינה כ-20 דקות כשהיא יושבת על רצפת החניון עד שהזדמן למקום מאבטח אשר הזעיק עזרה.

כאמור, התובעת לא הבחינה בכתם, אלא לאחר שנפלה. לדבריה, הואיל ושכבה כ-20 דקות על הרצפה, היה לה זמן להסתכל סביבה, ואז הבחינה בכתם גדול, סביב מכונית שחנתה בחניון ואשר היתה הקיצונית לצד המעבר, שמתחתיה ומסביבה התפשט כתם גדול דיו כדי להחיל שתי מכוניות (עמ' 21 למטה). צבעו של הנוזל היה שקוף, והתובעת הסיקה שמדובר בכתם שמן מאחר והבחינה שפוזר אחר כך חול על הכתם.

            גדעון דיקר, עובד בנק הפועלים אשר שימש כאב הבית של הבניין, תמך בעדותו בגרסת התובעת באשר לקיומו של כתם שמן במקום נפילתה. הוא אמנם לא היה עד ראיה לנפילה עצמה, אך הוא הוזעק למקום על ידי האבטחה. לדבריו, מצא את התובעת ישובה על הרצפה נשענת על מכוניתה. התובעת הצביעה לעבר מקום נפילתה, במרחק של כ-10-15 מטר ממקום חניית מכוניתה, שם היה כתם שמן גדול. גם מר דיקר אישר כי מדובר בכתם שהיה בהיר מאד. הוא אישר שמדובר היה בכתם שמן, וכי הכתם טופל על ידי ספיגתו בסמרטוטים ופיזור חול.

7. עדויותיהם של התובעת ושל העד דיקר בעניין זה, מהימנות עלי. אני מקבלת את דברי התובעת כי גם אם לא הבחינה בכתם עובר לנפילתה ולא היתה מודעת לקיומו, הרי שאחרי נפילתה, היה סיפק בידיה להתבונן סביבה בזמן שהמתינה לבואה של עזרה כלשהי, ואז הבחינה בכתם של נוזל במקום שבו מעדה. התובעת הבחינה כי בגדיה התלכלכו ונוצרו עליהם כתמים, ולאחר שהגיעו עובדי הנקיון הבחינה כי שפכו חול (כנראה נסורת) על אזור נפילתה, טענה שקבלה גיבוי מלא בעדותו של מר דיקר.

בנסיבות אלו, אפשר לקבוע כי התובעת, בעת שצעדה בחניון לעבר מכוניתה, החליקה על כתם של נוזל שקוף - כנראה שמן - ונפלה. הכתם טופל מיד לאחר גילוי נפילתה של התובעת, נספג ונוקה.

8. חבות הנתבעים

אין ספק, כי הבנק, כמעבידה של התובעת, חב כלפיה חובת זהירות מושגית. על מעביד לספק לעובדיו מקום עבודה בטוח, ולהזהירם מפני סיכונים בלתי נמנעים באותו מקום [ע"א 515/83 בשיר עגור נ' דב איזנברג ואח' וערעור שכנגד, לט(1) 197].

            כדי להבטיח סביבת עבודה בטוחה, חייב היה המעביד לדאוג לניקיונו של מקום העבודה, לרבות החניון בו נהגו עובדי הבנק להחנות את רכבם, ואשר היה בחזקתו המלאה של הבנק. מדובר בחניון גדול יחסית, בשטח של 4000 מ"ר, אשר השתרע על 4 קומות והכיל כ- 470 מקומות חניה והיתה בו תנועה מתמדת של נכנסים ויוצאים. כדי לשמור על הניקיון, התקשר הבנק ביום 3.1.1999 עם אשמורת 1968 בע"מ, היא הנתבעת 3 (להלן - "אשמורת") בהסכם לספק שירותי ניקיון לחניון (להלן - "ההסכם"). הסכם זה מתווסף על הסכם אחר שהיה בין הבנק לאשמורת ואשר התייחס לניקיון הבניינים, שאינו מענייננו.

      "השירות מועדו וביצועו" הוגדרו בסעיף 3 להסכם ובמפרט הטכני שצורף כנספח א' להסכם (להלן - "המפרט"). באשר למועדי ביצוע שירותי הניקיון בחניון, נקבע בסעיף קטן ג' לסעיף 3 להסכם כדלקמן:

                  " (1) מוסכם ומוצהר כי שירותי הניקיון יבוצעו ע"י הספק שלא בשעות העבודה הרגילות של המזמין כפי שאלו יהיו מעת לעת אלא אם כן ייתן לכך המזמין הסכמתו מראש ובכתב. הספק מתחייב לתאם את זמני ביצוע שירותי הניקיון עם המזמין והוא מצהיר כי ידוע לו כי שירותי הניקיון יבוצעו פעם אחת בכל יום.

                  (2) מוסכם ומצהר כי למרות האמור בסעיף 3(ג)(1) הרי אותו חלק משירותי הניקיון המופיע במפרט הטכני נספח א' תחת הכותרת "ניקוי חוזר" חלק זה יבוצע בשעות העבודה הרגילות של המזמין כפי שיהיו מעת לעת.

                  (3) מספר הפעמים ביום בהם יינתן שירות, טיבו ומועדיו יהיו כמפורט במפרט הטכני".