פסק-דין בתיק א 39681/03

1.         התובעת  הינה שותפות רשומה של רואי חשבון והיא בעלת  הזכויות בכרבע משטח    קומה 17 במגדל שלום בתל-אביב. (להלן:" הנכס").

התובעת השכירה את זכויות החזקה בנכס למשרדי החברה  גלידה באר שבע א.ע. בע"מ, (להלן:" הנתבעת").

2.         הנתבע מס. 2 בעל מניות ומנהל בנתבעת, ערב לחיוביה של הנתבעת על פי הסכם השכירות (להלן: " עודד").

3.         הסכם השכירות נערך בחודש ינואר 2000, ותקופת השכירות נקבעה לחמש שנים. דמי השכירות הועמדו על 2080 $ לחודש עבור המחצית הראשונה של התקופה, וסכום שקלי השווה ל 2240$ לחודש, עבור  המחצית האחרת. לסכום החודשי הוסף מע"מ. כן נוספו ארנונה, וועד בית, הוצאות שוטפות, תשלומים לחברת הניהול של כל בו שלום ו" חלק יחסי מחיוב חברת הניהול עבור המיזוג הנוסף לפי יחס 5 מזגנים מתוך 19 מזגנים שבקומה.".

            באוגוסט 2001 השכירה הנתבעת בשכירות משנה וללא הסכם בכתב, 2 חדרים מתוך הנכס, לחב' "אספרסו בר" בסכום של 6,000 ש"ח לחודש.

4.         הנתבעת שהתה בנכס המושכר עד 1.10.02 ושילמה דמי השכירות עד יולי 2002.

שוכרת המשנה פינתה אף היא את חדריה באותו מועד וחדלה מתשלום חלקה בדמי השכירות.

5.         התובעת הגישה תביעתה בסדר דין מקוצר, כנגד הנתבעים, ביחד ולחוד, על דמי השכירות ויתר החיובים לתקופה שמאוגוסט 2002 ועד  מועד הגשתה, במרץ 2003, בסך 133,342 ש"ח.

           כתב התביעה הוגש לבית משפט השלום בירושלים והועבר, בהסכמה, לבית משפט זה, בתל- אביב.

6.         המבקשים טענו כנגד החוב, הן לפני  עזיבת הנכס ואף לאחריו. בכל הנוגע לטענותיהם עד ליום הפינוי, אלו נדחו, וניתן פסק דין חלקי על התקופה שעד יום  1.10.02. טענת הקיזוז של הנתבעת נדחתה, אך  ניתנה לה רשות להתגונן לגבי יתר הסכומים ויתר הטענות לרבות חובת הקטנת הנזק החלה על התובעת.

7.         התובעת טוענת כי יש לחייב הנתבעת במלוא הסכום עד ליום הגשת התביעה. בין לבין אף הוגשה תביעה חדשה, בכל הנוגע להמשך התקופה מכיוון שהנכס או חלק ממנו, נותר ריק. התובעת טוענת כי פינוי הנכס , למרות ההודעה המוקדמת שנתנה הנתבעת, הינו בניגוד לתנאי הסכם השכירות . כן נטען כי הואיל ועילת התביעה הינה אכיפת החיוב החוזי, (בשונה מפיצוי בגין נזק), ממילא פטורה התובעת מחובת הקטנת הנזק. עוד נטען כי  לפנים משורת הדין פעלה התובעת כמיטב יכולתה על מנת להשכיר את הנכס לאחרים, אך  ללא הצלחה.

8.         הנתבעת טוענת כי הודיעה לתובעת ארבעה חודשים מראש כי היא מפנה את הנכס מכיוון שהיא במו"מ לרכישת נכס משל עצמה. הנתבעת מודה כי הייתה מודעת לסירובה של התובעת לקבל את  הודעת הפינוי ואת טעמיה.

           טעמים אלו הינם המחלוקת שבין הצדדים.

דיון

9.         סעיף 10 להסכם עוסק בסיומו המוקדם כדלקמן:

           "10. 1 המשכיר רשאי  לסיים את השכירות לפי הסכם זה במתן הודעה בכתב לשוכר בהתרעה של ארבעה חודשים מראש. סיום השכירות על ידי מתן הודעה כאמור יעשה אך ורק במידה והמשכיר יבחר לעשות שימוש בנכס לצרכיו העצמיים כמשרד רואי חשבון. סיום החוזה על ידי מתן הודעה כאמור לא יהווה הפרת חוזה ולא יזכה את השוכר בקבלת פיצוי או דמי נזק כלשהם."

10.       סעיף 10.2 עוסק בהודעה המוקדמת הניתנת על ידי השוכר והוא כאמור שורש המחלוקת:

" השוכר רשאי לסיים את השכירות לפי הסכם זה במתן הודעה בכתב למשכיר בהתרעה של ארבעה חודשים מראש. סיום השכירות על ידי מתן הודעה כאמור יעשה אך ורק במידה והשוכר ירכוש זכויות בעלות בנכס בין קרית גת לרעננה, לצורך שימוש חילופי במושכר, בשטח של 120 מ"ר לפחות.

במידה והשוכר יקצר את השעירות כאמור בסעיף זה, יתקן את דמי השכירות ששולמו על ידו בסעיף 5.3"

11.      סעיף 5.3 קובע כי אם תקוצר תקופת השכירות יועלו דמי השכירות וישולם