פסק-דין בתיק א 39397/03

מבוא

1.         התובע, יליד 5.8.67, נפגע בתאונת דרכים בעת שהורכב על קטנוע ביום 9.3.99. תביעת התובע הינה לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו לטענתו בתאונה.

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן המחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזק בלבד.

הפגיעה והנכות הרפואית

3.         התובע נפגע במרפק ידו הימנית ופונה לבית חולים השרון. בצילום אובחן שבר של ראש הרדיוס והתובע טופל בגבס. בהמשך טופל התובע בפיזיותרפיה.

4.         יש לציין כי התובע סבל עובר לתאונה נשוא התביעה משבר בסקפואיד ביד ימין ועבר כריתה של הרדיאל סטילואיד ב - 1.4.98.

5.         בית המשפט מפי כב' השופט בכר אשר דן בתיק זה בתחילה, מינה את ד"ר צ'צ'יק כמומחה מטעמו בתחום האורטופדי.

6.         ד"ר צ'צ'יק מצא בבדיקתו את התובע כי הוא סובל מהגבלה מינימאלית בתנועות הפרונציה והסופינציה  וכן ביישור המרפק. בשל אלה ראה לקבוע  נכות בשיעור 5% לפי סעיף 35 1 בין א- ב למבחני המל"ל.

7.         המומחה זומן לחקירה על ידי ב"כ הנתבעים.

בחקירתו עלה כי בעניינו של התובע יצאה חוות דעת נוספת אשר בשל אותם ממצאים קובעת נכות בשיעור 3% בלבד. המומחה ניסה להסביר כי ככל הנראה מדובר בטעות וכי למיטב הבנתו חוות הדעת הסופית והמחייבת הינה זו שמקנה 5% נכות שכן חוות דעת זו נשתמרה במחשבו ואיתה הגיע לחקירה.

8.         עוד עלה בחקירתו כי לתובע נכות גדולה יותר בידו הימנית בשל  השבר בסקפואיד  שנה לפני התאונה נשוא התביעה. עוד ציין המומחה כי הגבלת התנועה בשורש כף היד תולדת השבר הקודם גדולה יותר מהגבלת התנועה במרפק תולדת התאונה נשוא התביעה.

המומחה הסביר כי תנועת הסופינציה והפרונציה הינן תנועות סיבוביות של האמה והן מתבצעות הן במרפק והן בשורש כף היד. ראה עדותו בעמ' 5 לפרוטוקול.

9.         ב"כ הנתבעים מבקש לקבוע כי על פי חוות דעתו של ד"ר צ'צ'יק לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מן התאונה הנדונה שכן הגבלת התנועה שמצא המומחה מקורה בפגיעה בשורש כף היד (בשבר בעצם הסקפואיד), ומכל מקום מדובר בהגבלה מינימאלית שאינה מזכה בנכות.

10.        ב"כ התובע טוען כי מדובר בידו הדומיננטית של התובע ובשל הגולגולת הדקה שמצויה בידו בשורש כף היד, יש להביא בחשבון נכות רפואית בשיעור של 10%.

11.        אומר כבר עתה כי יש טעם בטיעוני ב"כ הנתבעים אלא שכפי שיוסבר להלן אין צורך בניהול דיון מעמיק בחוות הדעת. מוסכם עלי כי תנועות הסופינציה והפרונציה מערבות כמעט תמיד הן את המרפק והן את שורש כף היד. מכאן שממצא של הגבלה מינימאלית בתנועות אלה יש לשייך גם להגבלה בשורש כף היד שממנה סובל התובע ללא כל קשר לתאונה בה עסקינן.

12.        מכאן נראה לי כי, הגם שהמומחה סמך ידו על חוות הדעת המקנה 5% נכות כחוות הדעת האחרונה שניתנה על ידו ועל כן המחייבת, נכות בשיעור 3% כתוצאה מן התאונה הנדונה מתיישבת יותר עם מכלול בעיותיו של התובע בידו הימנית. יחד עם זאת ראיתי לתת לתובע ליהנות מן הספק ולקבל את קביעת המומחה לפיה הנכות הרפואית של התובע עומדת על 5%.

הנכות התפקודית

13.        התובע טוען כי הוא סובל כאבים עזים בידו וממגבלה ניכרת בתנועות הכיפוף והיישור של המרפק. למגבלתו זו משמעות רבה שכן הוא נעדר השכלה ועל כן יכול להשתלב אך ורק בעבודות פיזיות. מכאן מבקש ב"כ התובע להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על 10% נכות.

14.        מנגד טוענים הנתבעים כי לתובע לא נותרה כל נכות רפואית בשל הפגיעה במרפק. ב"כ הנתבעים מפנה לעברו של התובע ומבקש לקבוע כי בשל עברו של התובע אין לפגיעתו כל השפעה על עיסוקיו.

15.        כאן המקום לציין כי התובע הינו נרקומן אשר בעת עדותו בפני טען כי הינו נקי מסמים מזה זמן קצר. על פי הראיות שהציג ב"כ הנתבעים עברו של התובע מלמד על שימוש בסמים החל מגיל 14 תוך התמכרות לסמים קשים. בהמשך עוד נלמד כי התובע נשפט והורשע מספר פעמים בעבירות סמים וריצה עונשי מאסר בפועל לא מבוטלים בשל עבירות אלה הן בארץ והן בחו"ל.  מעדותו של התובע ניכר כי הורשע בסחר בסמים לאור חומרת העונשים שנגזרו עליו. לבד מהרשעות בעבירות סמים רשומות לחובתו של התובע גם הרשאות בעבירות רכוש, תקיפת שוטר וכו'.