פסק-דין בתיק א 3896/01

ב - 12/11/96 נחתם הסכם מכר בין התובעים לנתבעים ולפיו רכשו התובעים  זכויות בדירה מס' 20 בבנין 2 שאמור היה להיבנות בשכונת נווה זאב בבאר שבע, גוש 401022 חלקה 1 מגרש מס' 3 בפרויקט "פסגת יפעה".

אין חולק כי בעת חתימת ההסכם טרם ניתן היתר בניה לפרויקט המתוכנן והקונים היו מיודעים בדבר אפשרות קיומם של שינויים תכנוניים. (ראה ה"הואיל" ה- 5 בהסכם).

עוד אין חולק כי במעמד חתימת ההסכם הוצג בפני התובעים תשריט (שנתקבל כמוצג נ/3) אשר על פי האמור בו, דירת התובעים אמורה היתה לכלול "מרפסת לא מקורה בצמוד למטבח", כאשר קיימת יציאה מהמטבח לאותה מרפסת. התובעים חתומים על תשריט זה.

בפועל הדירה שנמסרה לתובעים ואשר ידועה כדירה ברח' מאיר גרוסמן 15/20 בב"ש, אינה כוללת מרפסת מטבח.

בתאריך 23.3.98, נמסרה לתובעים החזקה בדירה.

ביום 30.4.01 הגישו התובעים תביעתם ובה טענו לירידת ערך דירתם בשל העדר מרפסת מטבח וכן לקיומם של ליקוי בניה אשר עלות תקונם מסתכמת ב - 29,553 ש"ח (כולל פ.ה ומע"מ), זאת בהסתמך על חוו"ד מיום 6.12.99 של נחמן ליקוי בניה בע"מ.

לענין הפיצוי בגין ירידת ערך ביקשו התובעים להסתמך על חוו"ד של השמאי מנחם רונן שאף היא צורפה לנספח לכתב התביעה.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה בין היתר, כי התובעים באו "בידיים לא נקיות" בפני ביהמ"ש, בהעלימם העובדה, כי לאחר שנחתם ההסכם ומשניתן היתר בניה לבנין, בו ממוקמת דירת התובעים, נתבקשו התובעים לחתום על תשריט בניה אחר שמציין במפורש כי לא תיבנה מרפסת, אף בלתי מקורה, בצמוד למטבח.

תשריט זה סומן כנספח נ/2 והיווה חלק מכתב טענות הנתבעות בסוגיית ה"שטח החסר".

בדיון שנתקיים ביום 4.3.03 הצהיר ב"כ התובעים כי אכן התשריט נ/2 חתום על ידי התובעת וכי אכן קיימת התאמה מלאה בין האמור בתשריט נ/2 לבין דירת התובעים. אלא שהתובעים ביקשו להוסיף ולהישמע בטענתם כי מעולם לא ויתרו על זכותם לקבל פיצוי בגין העדר מרפסת מטבח.

עוד טענו התובעים כי מעולם לא נתבקשו לחתום על כתב ויתור שענינו "העדר מרפסת מטבח".

להשלמת התמונה אציין, כי בתחילה ביקשו הצדדים לטעון בסוגיית העדר מרפסת אך עוד בטרם ניתנה ההחלטה, הסמיכו הצדדים את ביהמ"ש לפסוק בסוגיה זו על דרך הפשרה, בד בבד עם מתן פסק דין כאמור, בסוגיית הליקויים ובסוגיות האחרות שנותרו לדיון.

באשר לליקויים, פעל ביהמ"ש למנות מומחה מטעמו את מר דוב דוד וזה בחוות דעתו מיום 31.1.02 קבע קיומם של ליקויים, שעלות תיקונם מסתכמת ב - 11,200 ש"ח (ללא פ.ה. וללא מע"מ).

משהוחל בבירור התובענה הורשתה הנתבעת להכנס לדירת התובעים ולבצע תקון של הליקויים כפי שנקבעו בחוו"ד של מומחה ביהמ"ש, כאשר בסיומן של העבודות, נתבקש המומחה לשוב ולבקר בדירת התובעים ולחוות דעתו בדבר הסדרת הליקויים או אפילו חלקם.

בחוו"ד המשלימה מיום 10.11.02 קבע המומחה כי נותרו לפחות 7 סעיפי ליקויי אשר לא תוקנו או שהתיקון שבוצע בפועל, לא צלח ולא הביא להעלמות הליקוי.

כאמור הצדדים בחרו להסמיך את ביהמ"ש לפסוק בכל הסוגיות המצריכות הכרעה, בפסק דין על דרך הפשרה.

בבואי לעשות כן אתייחס לסוגיית הליקויים במובחן מסוגיית זכותם של התובעים לפיצוי , אם בכלל, בגין העדר מרפסת מטבח.

באשר לליקויים - כמצויין לעיל בדיקתו הראשונה של מומחה ביהמ"ש העלתה כי אכן קיימים ליקויים הנדסיים ואח' בביתם של התובעים, תוצאת מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת, במהלך בניית הדירה, כאשר עלות תקונם הוערכה על ידו בסך 11,200 ש"ח, כשלסכום זה יש להוסיף סך של  2,000 ש"ח בגין פקוח הנדסי וכן מע"מ.

הנתבעת ביקשה וקיבלה הזדמנות לתקן הליקויים בעקבות חוו"ד של מומחה ביהמ"ש וזה הוסמך לשוב ולבקר בדירה לשם הערכה מחודשת של הליקויים, אם בכלל, ועלות תיקונם.