פסק-דין בתיק א 38906/04

מבוא

1.         בפניי תביעה שטרית לתשלומו של שיק ע"ס 144,509 ש"ח, שמשכה הנתבעת, קיליאן שיווק והשקעות בע"מ ( להלן: "קיליאן") לפקודת התובעת, דלתה צ'אקיר בע"מ ( להלן: "דלתה"). זמן פרעונו של השיק היה יום 14.9.2003 אך הוא חולל באי פרעון בעקבות הוראת ביטול של קיליאן. קיליאן טוענת כי עומדת לה הגנה של כשלון תמורה מוחלט, שכן המוצרים הדנטליים אשר לצורך רכישתם נמשך השיק, לא סופקו לה מעולם.

2.         דלתה טוענת כי השיק נמסר לה ביום 11.9.2003 ע"י חברת היפרדנטל בע"מ ( להלן: "היפרדנטל"), במסגרת עיסקה משולשת, שנקשרה בחודש אוגוסט 2003. הצדדים לעיסקה היו דלתה, קיליאן והיפרדנטל. בגדרה של העיסקה סוכם כי דלתה תספק להיפרדנטל מוצרים דנטליים, במימונה של קיליאן. זאת, משום שבאותה עת, דלתה לא היתה מוכנה לספק להיפרדנטל מוצרים אלא כנגד תשלום מזומן, או כנגד תשלום של צד שלישי, בשל החריגה של היפרדנטל מהאובליגו המאושר ע"י דלתה. המוצרים נמכרו לקיליאן בהנחת מזומן, שכן סוכם על תשלום מיידי. קיליאן מצידה, היתה אמורה לגבות את המחיר המלא של ההזמנה מהיפרדנטל, וההפרש בין מחיר הקניה מדלתה למחיר המכירה להיפרדנטל אמור היה להיות הרווח שלה מן העיסקה. ביום 9.9.2003 סיפקה דלתה את המוצרים שהוזמנו, ישירות למחסנה של היפרדנטל, כמוסכם. כאשר קיליאן נוכחה לדעת כי הסחורה סופקה בהתאם למוסכם, היא משכה ביום 10.9.2003 את השיק לפקודת דלתה, מסרה אותו להיפרדנטל, וזו מסרה אותו לשליח של דלתה, אשר העביר אותו לדלתה ביום 11.9.2003.

3.         קיליאן טוענת כי ביום 11.9.2003 היא הזמינה סחורה מדלתה. תמורת הסחורה היא מסרה את השיק נשוא התביעה. מאחר והסחורה לא סופקה, הודיעה קיליאן לדלתה ביום 16.9.2003 על ביטול העיסקה וביטול השיק. לטענתה, הסחורה היתה מיועדת ללקוחה זרה בשם O.R.C.אשר אף הביעה את רוגזה על כך שהסחורה לא סופקה. קיליאן כופרת בטענה כאילו הסחורה היה אמורה להימסר להיפרדנטל וכאילו שילמה לה היפרדנטל את תמורת העיסקה. עוד טוענת קיליאן כי צבי צ'אקיר, מנהלה של דלתה, הוא שותף ומשקיע סמוי בהיפרדנטל, וכי צ'אקיר עצמו הודה בכך בפגישה בה השתתפו מנהל קיליאן, מנהל היפרדנטל וצ'אקיר.

דיון

4.         אין חולק כי היפרדנטל נקלעה לחדלות פרעון בחודש ספטמבר 2003, והיא מצוייה מאז יום 1.10.2003 בהליכי פירוק (תיק פש"ר 2094/03). מנהלה ובעליה של היפרדנטל, מוטי בטש ( להלן: "בטש"), נמלט לחו"ל מאימת הנושים וכיום הוא מתגורר בקנדה.

5.         כעולה מעדותו של צבי צ'אקיר, מנהלה של דלתה ( להלן: "צ'אקיר"), ביום 3.8.2003 הוא נפגש עם יחזקאל שבת, מנהל קיליאן ( להלן: "שבת"), ועם בטש, מנהל היפרדנטל. מועד הפגישה  נשמר ביומנו האלקטרוני של צ'אקיר (ע' 26 לפרוטוקול). במהלך הפגישה נמסר לו כי קיליאן תממן רכישת סחורה עבור היפרדנטל. צ'אקיר התבקש לספק את הסחורה במישרין למחסניה של היפרדנטל וסוכם כי קיליאן היא שתשלם את התמורה לדלתה, באמצעות שיק משוך לפקודת דלתה. השיק יימסר ע"י קיליאן להיפרדנטל, על מנת שזו תעבירו לדלתה במעמד פריקת הסחורה במחסני היפרדנטל. ביום 10.8.2003, בעקבות אותה פגישה, נשלחה לדלתה הזמנה מאת היפרדנטל (נספח ה' לתצהירו של צ'אקיר). על גבי ההזמנה רשם מוטי בטש בכתב ידו:

" נא להכין הזמנה זו ולהוציא חשבונית לקיליאן ולשלוח אלינו."

בהתאם לכך, ובהתאם לסיכום בעל פה מראשית חודש אוגוסט 2003, דלתה סיפקה את הסחורה שהזמינה קיליאן, ביום 9.9.2003, למחסניה של היפרדנטל (ראה גם חתימת המחסנאי של היפרדנטל על חשבונית המס של דלתה, נספח ט' לתצהירו של צ'אקיר). על פי הסיכום המוקדם, כנגד פריקת הסחורה היה המוביל אמור לקבל שיק של קיליאן (ואכן, על גבי החשבונית נרשם " שיק במקום"), אך בפועל נמסר לו שיק של חברה אחרת, היא חברת הארלם. כאשר הגיע השיק החלופי לצ'אקיר, למחרת היום, הוא סירב לקבלו, ודרש כי יימסר לו שיק של קיליאן, כמוסכם (ע' 27 לפרוטוקול). בטש הסביר לו כי חל עיכוב במסירת השיק של קיליאן, ולכן נמסר השיק החלופי של הארלם, אך בינתיים אישר בטש כי קיבל מקיליאן את השיק. בו ביום נשלח שליח של דלתה אל היפרדנטל כדי לקבל את השיק של קיליאן, ולמחרת היום, ביום 11.9.2003, מסר השליח את השיק לצ'אקיר ונרשמה קבלה על שמה של קיליאן (נספח יב לתצהירו של צ'אקיר). צ'אקיר אישר כי לא ביקש אישור נוסף מקיליאן לפני מסירת הסחורה להיפרדנטל, משום שלדבריו, כך סוכם בעל פה בפגישה בחודש אוגוסט 2003 וממילא השיק שאמור היה לקבל מקיליאן היווה ראייה לכך שהסחורה סופקה כמוסכם (ע' 27 -28 לפרוטוקול).

גירסה זו של צ'אקיר מהימנה עלי ולא התערערה בחקירתו הנגדית. כפי שנראה להלן, היא גם מקבלת חיזוק משמעותי מייתר נסיבות הענין.

6.         טענת ההגנה המרכזית של קיליאן היא שהסחורה הוזמנה עבור חברת O.R.C.. על כך משיבה דלתה כי מדובר בטענת בדים, שכן מדובר באותה הגברת בשינוי האדרת, ומי שעומד מאחורי חברת O.R.C.אינו אלא אותו בטש, בעליה של היפרדנטל. 

7.         לביסוס טענתה של קיליאן צירף שבת לתצהירו מכתבי תלונה שקיבל כביכול מחברת O.R.C..

מכתבי התלונה נשלחו כביכול במכשיר פקסימיליה, והם נושאים את התאריכים 12.9.2003, 25.9.2003 ו-5.10.2003. דלתה טוענת כי מדובר במכתבים "מוזמנים" על ידי קיליאן, שנכתבו בדיעבד, ואין המדובר במכתבים אותנטיים. בין השאר מצביעה דלתה על כך שלא ניתן לדעת מתי בדיוק שוגרו המכתבים אל קיליאן, באשר משום מה אין על גבי המכתבים הטבעה של מועד קבלת הפקס, כמקובל במכתבים המשוגרים באמצעות מכשירי פקסימיליה. ואכן, העובדה שאין בראש המכתבים הטבעה של תאריך שיגורם, מעוררת סימני שאלה לגבי המועד האמיתי בו נשלחו מכתבים אלה. יצויין כי מסמכים אחרים שנשלחו למכשיר הפקס של קיליאן, נושאים את אותה הטבעה החסרה משום מה במכתביה של O.R.C.. (ראה למשל חשבונית מס' 76362 שצורפה כנספח א' לתצהירו של שבת).

8.         סימני השאלה בדבר מידת האותנטיות של המכתבים מתגברים במידה רבה לנוכח עדותו של מאיר סמנה, העובד בחברת מסה בע"מ, העוסקת בתחום הדנטלי. מעדותו של סמנה עלה באופן ברור כי בטש ממשיך לנהל עסקים בתחום הדנטלי ממקום מושבו בקנדה, באמצעות חברה בשם דנטל ברנדס.  עוד התברר כי מספר הטלפון של חברת O.R.C.., 9329-669-905, הוא אותו מספר טלפון של חברת דנטל ברנדס, וכדברי סמנה:

            " כשמחייגים לטלפון הזה, עונים או מוטי או אשתו או המנקה." (ע' 16 לפרוטוקול).

            עוד עלה מעדותו של סמנה, כי חברת דנטל ברנדס החליפה חברה בשם S.I.E., בה עבד גיסו של בטש, וכתובתן של שתי החברות זהה: 157 OAKHURST DR, ONTARIO.. (ע' 16 לפרוטוקול וכן המוצגים ת/1 ו- ת/2). בטש אף שוחח עימו מקנדה וביקש לרכוש סחורה עבור חברת S.I.E(ע' 18 לפרוטוקול).

            סמנה גם העיד כי בטש ביקש מחברת מסה כי תעמיד אשראי עבור חברת דנטל ברנדס והעמיד לצורך כך ערבות בנקאית מאת שבת, מנהלה של קיליאן (ע' 16 לפרוטוקול).

9.         מן המקובץ עולה כי בטש הוא שעומד הלכה למעשה מאחורי חברת O.R.C.., מה שמטיל צל כבד על אמינותם של מכתבי התלונה מטעם O.R.C., בשים לב לכך שמוטי בטש הוא שביקש מדלתה כי הסחורה תסופק למחסנה של היפרדנטל, וכך גם נעשה בפועל. עוד עולה מעדותו של סמנה כי קיליאן המשיכה לנהל עסקים עם מוטי בטש גם לאחר בריחתו לחו"ל.

יצויין כי דלתה העידה לענין זה חוקר פרטי בשם אייל פרידר, אך עדותו אינה קבילה שכן מדובר בעדות שמיעה המבוססת על חקירתה של חברת חקירות קנדית, ואין לו כל ידיעה אישית משל עצמו.

10.        יתר על כן, וזה העיקר, השוואת רשימת המוצרים שהזמינה כביכול O.R.C.. מקיליאן ביום 12.8.2003, עם רשימת המוצרים שסיפקה דלתה להיפרדנטל ביום 9.9.2003, מגלה כי קיים שוני רב בין שתי הרשימות. על כן, אף אם מדובר בהזמנה אותנטית ובתלונות אותנטיות, אין כל ראייה כי המוצרים שהזמינה O.R.C.. הם אכן המוצרים שסופקו להיפרדנטל. במילים אחרות, מדובר לכאורה בשתי עסקאות נפרדות שאין ביניהן כל קשר, אחת בין קיליאן לדלתה והשניה בין קיליאן ל- O.R.C.., ומכאן שקיליאן לא הוכיחה את טענת הגנתה העיקרית, ולפיה מסרה את השיק עבור מוצרים שנועדו להשלח ל- O.R.C..