פסק-דין בתיק א 38903/06

^{בפני תביעה על סך כ-  44,500 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 29.4.06.}

^{התובע היה מעורב בתאונת דרכים, במסגרתה, התנגש במכולת אשפה בימין הדרך, כתוצאה מנהיגה בחוסר תשומת לב, ולרכבו נגרם נזק של "אובדן כללי". ערך הרכב במחירון לוי יצחק, במועד התאונה עמד על 30,000 ש"ח.}

^{הנתבעת, אשר ביטחה את רכב התובע בביטוח מקיף, העמידה לרשות התובע רכב חלופי, אך בסופו של יום, סירבה לשלם לתובע את תגמולי הביטוח.}

^{התובע טוען, כי סירובה של הנתבעת הינו הפרה של פוליסת הביטוח שרכש, ועומד בניגוד להוראות חוק חוזה הביטוח. התובע טוען, כי על הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח בסך 30,000 ש"ח בצירוף ריבית עונשית, ובתוספת הוצאות נסיעה בסך 4,000 ש"ח ופיצויים בגין עגמת נפש בסך 10,000 ש"ח.}

^{הנתבעת טוענת, בכתב ההגנה, טענות רבות ומגוונות. בין היתר, טוענת הנתבעת, כי מספר ימים לפני התאונה, נכשל הרכב במבחן הרישוי השנתי ולא היה מורשה בתנועה בעת התאונה. הנתבעת מכחישה את מקרה הביטוח, וטוענת, כי לא אירע בנסיבות הנטענות. הנתבעת טוענת, כי התובע לא צירף לתביעתו את המסמכים הדרושים, הן עפ"י הדין המהותי והן עפ"י סדרי הדין, ומבקשת לדחות את התביעה.}

^{התובע הגיש כתב תשובה, במסגרתו טען, כי עפ"י הנחיות המפקח על הביטוח, מנועה הנתבעת מלטעון טענות הגנה, אשר לא נטענו על ידה במפורש במכתב דחייה שעליה לכתוב לתובע עם קבלת דרישתו לתגמולי ביטוח. עוד טוען התובע, כי על הנתבעת לפצות אותו במקרה של "אובדן גמור", עפ"י ערך הרכב הבסיסי המפורט במחירון לוי יצחק, ללא הפחתות כלשהן, וזאת מחמת אי עמידת הנתבעת בהנחיית המפקח על הביטוח, בדבר פירוט ההוראות בעניין ערך הרכב במסגרת הצעת הביטוח.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה, ברובה.}

^{בפתח הדברים אציין, כי התנהלות הנתבעת בפרשה זו, מתחילתה ועד סופה, מעלה תמיהות רבות.}

^{הנתבעת, אשר בחרה לדחות את התביעה לתגמולי ביטוח, טוענת כלפי התובע, על שלא צירף מסמכים כאלה ואחרים לתביעתו, ולמרות זאת, נמנעת בעצמה מלצרף מסמכים שברשותה, למרות שצויינו בכתב טענותיה. מסמכים אלה לא הוצגו, עד לסיום ההליך.}

^{יתר על כן, למרות טענות התובע, בכתב התביעה ובכתב התשובה, נמנעת הנתבעת מלצרף את המכתבים ששלחה לתובע בדחותה את תביעתו, כמו גם את חוות דעת השמאי מטעמה, ואת דו"ח החוקר, שבעקבותיו החליטה הנתבעת שלא לשלם תגמולי ביטוח.}

^{הנתבעת הגדילה לעשות, כשבחרה שלא להעיד עדים מטעמה, ולהסתפק בחקירתם של עדי התובע.}

^{מטעם התובע, העידו - התובע עצמו ואשתו, אשר הגיעה למקום התאונה זמן מה לאחר קרות התאונה.}

^{חקירת התובע ואשתו לא עוררה חשד באשר למהימנות גרסת התובע, ולמעט ההבדל בין העדים באשר לצבע המכולה בה פגע רכב התובע, לא מצאתי סתירות של ממש בין העדויות. אדרבא, התובע נחקר ארוכות באשר לנסיבות התאונה ואופן הפגיעה במכולה, והוא מסר גרסה עקבית ומפורטת.}

^{אינני מייחס משקל רב לסתירה בדבר צבע המכולה, שכן, מדובר בפרט שעלול להישמט מן הזיכרון.}

^{הנתבעת ביקשה להטיל דופי במהימנות גרסת התובע, באשר לנסיבות התאונה, ברומזה, כי רכב התובע נכשל במבחן הרישוי השנתי. במהלך הדיון התברר, כי מדובר בכשל הנובע משני ליקויים פעוטי ערך (זיהום אוויר ותקלה בחלון החשמלי), וכי במועד התאונה היה הרכב מורשה לנוע בכבישים, בהתאם לרישוי זמני שניתן לו, במכון הרישוי.}

^{נמצא, איפוא, כי אין כל בסיס ממשי לדופי שהטילה הנתבעת בגרסת התובע, וממילא לא היתה כל הצדקה בעיכוב תשלומי תגמולי הביטוח. כמובן, סירובו של התובע להיבדק בבדיקת פוליגרף, לא יכול היה לשמש כשלעצמו עילה לנתבעת שלא לשלם את תגמולי הביטוח.}

^{בנסיבות אלה, ונכח אופן התנהלותה של הנתבעת, בטרם הוגשה התביעה ובמהלך ניהול התביעה - אין מנוס מן הקביעה, שהנתבעת עיכבה את תשלום תגמולי הביטוח, שלא כדין, וללא הצדקה.}

^{דומני, כי בכל אלה הבחינה הנתבעת עצמה בטרם הדיון ועל כן בחרה שלא להעיד עדים מטעמה, ובפועל נותרה התנגדותה לתשלום תגמולי הביטוח עומדת על כרעי תרנגולת.}