פסק-דין בתיק א 38821/06

בפני תביעה שעניינה חוב כספי נטען בגין אספקת סחורה למוסך פחחות. הצדדים חלוקים בשאלת עצם החוב, ובמידה ויוכח - על מי מוטלת חובת התשלום.

הצדדים והעובדות הצריכות לעניין .

1.         התובעת, אברהם שריזלי ובנו בע"מ, הינה חברה העוסקת ביבוא ושיווק צבעים לרכב, ציוד וחומרים נלווים לצבעים לרכב ופחחות לרכב (להלן: " התובעת"). הנתבעת 1, ג. אסף שירותי רכב בע"מ, הינה חברה בבעלות ובהנהלת הנתבע 2, מר גבי אסף, אשר במועדים הרלבנטיים לתובענה פעלה כזכיין של מחלקת הפחחות והצבע במוסך סובארו בהרצליה (להלן בהתאמה " הנתבעת" ו- " הנתבע").

2.         החל מחודש ינואר 2005, הועבר הזיכיון להפעלת מחלקת הפחחות והצבע במוסך בהרצליה מהזכיין הקודם לנתבעת.

3.         בחודש דצמבר 2004 או סמוך לכך, התקיים בין הצדדים מו"מ להתקשרות ושיתוף פעולה מסחרי. לטענת התובעת, סוכמו בין הצדדים עיקרי הסכמות, אשר ביניהם התחייבות הנתבעת לרכוש צבעים לרכב וחומרים נלווים מהתובעת באופן בלעדי למשך 7 שנים. כן סוכם כי הנתבע יחתום על ערבות אישית לכל התחייבויות הנתבעת עפ"י ההסכם.

4.         לטענת התובעת, ביום 26/12/2004 או במועד סמוך היא העבירה לנתבעת הסכם לחתימתה וכן נוסח כתב ערבות לחתימת הנתבע. לטענת הנתבעת נוסח ההסכם מקובל בענף הצבעים לרכב. לטענת הנתבעת, אמנם קוים מו"מ, אך לא הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה וממילא לא חתמו על הסכם ולא נתבקשו לחתום עליו.

5.         לטענת התובעת, ביום 29/11/2004 או במועד סמוך, עוד לפני קיום המו"מ הנ"ל ומשלוח ההסכם, העבירה התובעת לנתבעת, לבקשת אחרונה, הצעת מחיר 743 לרכישת 102 פריטי סחורה בשווי כולל של 225,355 ש"ח לא כולל מע"מ (להלן: " הצעת מחיר 743").

6.         לאחר קבלת ההסכם והערבות לחתימה, פנה הנתבע לתובעת ואמר כי איננו מעוניין עוד בעסקה, ובמקום זה התחייב כי הנתבעת תרכוש צבעים וחומרים באופן בלעדי מהתובעת תמורת קבלת הנחות משמעותיות וללא כל יתר ההטבות שפורטו בהסכם. כהתחלה ביקש לקבל הנחה משמעותית על הצעת המחיר הנ"ל.

7.         לטענת התובעת, לאור יחסי האמון והתחייבות הנתבע לרכישת מוצרים בלעדית מהתובעת בעתיד, הסכימה התובעת למתן ההנחה והעניקה לנתבעת את המוצרים המפורטים בהצעת המחיר בהנחה של 33%, היינו הסך לתשלום לאחר הנחה של 87,788 ש"ח עמד על 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ (הוצאה חשבונית מס מספר 2049994- להלן: " חשבונית 994"). לטענת התובעת, הנחה זו היא הנחה נוספת על זו שכבר ניתנה בהצעת מחיר בשעור של 45%.

8.         ביום 28/2/2005 פרעה הנתבעת סך של 140,400 ש"ח בלבד בגין הצעת מחיר 743 והחשבונית שלה שהוצאה.

9.         בנוסף לרכישה הנ"ל ביצעה הנתבעת שתי רכישות נוספות בסך כולל של 72,221 ש"ח: האחת בסך של 35,694 ש"ח, בגינה הוצאה חשבונית 2049897 (להלן: " חשבונית 897") והשניה בסך 36,527 ש"ח בגינה הוצאה חשבונית 2050138 (להלן: " חשבונית 138"), בעדה לא שילמה הנתבעת דבר לתובעת. לאחר מכן חדלה הנתבעת לחלוטין מלבצע רכישות מהתובעת.

10.        לטענת הנתבעת, באשר להצעת מחיר 743, התובעת היא שפנתה לנתבעת וביקשה כי תעבוד מולה וכי  בתמורה תצייד אותה בציוד חדיש בהשאלה. התובעת חששה מאובדן לקוח ומטרתה היתה לוודא כי מחלקת הפחחות, שעברה לנתבעת, תמשיך להשתמש בשירותי האספקה שלה בכל מחיר. לטענת הנתבעת, לא היתה לה התנגדות עקרונית להתקשר עם התובעת על בסיס קבוע לטווח ארוך, ובלבד שהצדדים יגיעו לסיכום בעניין המחירים. לטענת הנתבעת, סרב הנתבע בשמה, לחתום על ההסכם הדרקוני שהועבר אליה וכן לא הסכים להתקשרות הבלעדית והממושכת.

11.        לעניין הצעת מחיר 743 טוענת הנתבעת כי ההזמנה לא היתה ביוזמתה וכי התובעת ציידה אותה רק בחלק מן הציוד שבהצעת מחיר זו, ורק לאחר מכן נשלחה הצעת המחיר הכוללת פריטים רבים שלא סופקו, ואשר המחירים הנקובים בה לא היו מקובלים על הנתבעת והיו מופקעים. לאור זאת ובמענה לפניית הנתבע בשם הנתבעת אל התובעת, נענה הלה כי ממילא הוא לא משלם על כך ושישתמש במה שצריך.

12.        לטענת הנתבעת, היא לא הסכימה להשאיר את הנושא תלוי ועומד ודרשה פינוי של כל הסחורה שסופקה בהתאם להזמנה זו או הוצאת חשבונית על מחיר שיוסכם. התובעת לא רצתה לקחת חזרה את הציוד והסכימה להנפיק חשבונית על סך 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לטענת הנתבעת חשבונית 994 היא היחידה המשקפת את הסכמות הצדדים בנוגע לסחורה שסופקה. הנתבעת שלחה לתובעת שיק על סך של 140,400 ש"ח. כן שלחה התובעת לנתבעת חשבונית מס' 201 בגין חוב ישן של מוסך סובארו בסך של 81,746 ש"ח, ממספר שנים לפני שהנתבעת החלה את הפעילות בו. לטענת הנתבעת, לאחר דין ודברים סוכם כי הנתבעת תשלם את מלוא חשבונית זו (חשבונית 201), הגם שהסחורה הנ"ל לא סופקה לה, וכי מנגד תוותר התובעת על יתרת ההפרש בגין חשבונית 994 (הצעת מחיר 743). לטענת התובעת, הסך של 81,746 ש"ח שולם לה על ידי הנתבעת בגין ציוד שסופק למוסך ובהתחשבנות בין הנתבעים לחברת יפנאוטו, היבואנים של רכבי סובארו, סוכם כי הנתבעים ישלמו אותו ואין כל קשר בין סכום זה לציוד שסופק.

13.        מכל מקום, לטענת הנתבעת, היא לא התחייבה להתקשר עם התובעת על בסיס ארוך טווח.

14.        באשר לשתי הרכישות הנוספות הנטענות, חשבונית 897 ו- 138, לטענת הנתבעת היא לא ערכה כל הזמנה בגינן ומיד עם הגעת הסחורה הודיע הנתבע למר שריזלי מטעם התובעת כי הנתבעת אינה מעוניינת לעבוד עם התובעת וכי על התובעת לקחת חזרה את הסחורה. לטענתה, סחורה זו הוחזרה במלואה לתובעת באמצעות הספק החלופי של הנתבעת, חברת טמבור.

15.        התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את התחייבותם לרכוש צבעים וחומרים מהתובעת באופן בלעדי, ועברו לעבור עם חברה מתחרה, חברת טמבור רכב צבעים בע"מ. לאור זאת, הסכמת התובעת ליתן להם הנחה לרכישה הראשונה (הצעת מחיר 743), בטלה ומבוטלת, ועל הנתבעים לשלם את יתרת מלוא הסכום של הרכישה הראשונה כפי שננקבה בהצעת המחיר 743 שכן ההנחה הנוספת היתה מותנית בהתחייבות הנתבעת כאמור.

16.        כן טוענת התובעת כי הנתבעת מעולם לא הסדירה את סכומי החוב בגין שתי הרכישות הנוספות.

17.        לטענת התובעת, חב הנתבע, יחד ולחוד עם הנתבעת, לאור התחייבותו האישית כלפיה. לטענת התובעת, פעל הנתבע בחוסר תום לב ויש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת. כן טוענת התובעת כי הנתבע ניצל את האמון שרכש לו מנכ"ל התובעת וביצע רכישות בשם הנתבעת תוך כוונה "לעקוץ" את הנתבעת, לקבל הנחות משמעותיות, ולא לשלם, כי הוא פעל במצג רשלני ותרמית וגרם לנתבעת להפר את החוזה.