פסק-דין בתיק א 38780/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בעקבות דיון ההוכחות אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת תביעת התובעת אשר הוגשה כנגד הנתבעים בגין סך של 31,240 ש"ח.

לטענת התובעת, הנתבעים מחויבים לשלם לתובעת סך של 1% + מע"מ מסכום עסקת מקרקעין לרכישת בית, סך של 6,747$ ובש"ח 31,240 ש"ח. הנכס המדובר הינו קוטג' המצוי ברחוב הגלים 29 ברעננה - גוש 6579 מחצית מחלקה 742 ממשפחת גלסר (להלן - "הבית"). 

לביסוס התביעה צורפו לכתב התביעה חלופת מכתבים מהם לטענת התובעת, עולה התחייבות חוזית לשאת בשיעור דמי התיווך הנ"ל. מעבר להתחייבות החוזית, התובעת טוענת לזכאות לקבלת הסכום הנ"ל גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

הנתבעים הכחישו כל חובה לתשלום דמי תיווך לתובעת בכתב ההגנה אשר הוגש על ידם בתיק. בכתב ההגנה נטען בנוסף כי התובעת לא שימשה כמתווכת בעסקה, אלא ניסתה לחבל בעסקה כאשר התובעת הכחישה כל סיכום כתוב בין הנתבעים ובין מר קובי ג'מסון בשמה. עוד נטען כי מחלופת המכתבים עצמם שהציגה התובעת ניתן לראות כי לא התקשרו כלל בחוזה מחייב, ולחילופין נטען כי במידה ונכרת הסכם, ההסכם נכרת מול מר קובי ג'מסון, וההסכם קוים מאחר והנתבעים שילמו סך של 1% באמצעות המוכר דב גלסר בגין התיווך. לעניין זה נטען בנוסף כי לאור התנהגות התובעת כשהיא ניסתה אף לחבל בעסקה, הם זכאים להחזר הסכום ששולם בשיעור 1% הנ"ל.

בכתב ההגנה טענה נוספת לפיה הנתבעת 2 רכשה את הבית ללא סיוע של התובעת. לעניין זה נטען כי נכרת הסכם עם מר ג'מסון לפיו היה עליו למצוא דירה חילופית לשוכרים בבית, ותמורת זאת יקבל שווי בש"ח לדמי שכירות לחודש. עוד סוכם כי המוכרים ישלמו 1% כנ"ל, וכי מר ג'מסון יקבל 3,000$ בונוס על כל הסיפור ובמסגרת העסקה המשולשת.

עובדתית נטען בכתב ההגנה כי הדירה האחרת נמכרה באמצעות מתווך אחר אשר קיבל את עמלתו, דירה להשכרה עבור משפחת רוזנהיים לא נמצאה כך שמתוך 3 הדברים אשר פורטו במכתב מיום 23/2/04 נשאר רק נושא הדירה ברח' הגלים.

לעניין העסקה הנ"ל נטען כי מי שניהל את המו"מ ומכירת הדירה היה עו"ד ציגלר מטעם בעל הנכס מאחר וד"ר חורחה גלסר שהה בחו"ל באותה תקופה. הנתבעים טענו בנוסף כי ברגע ונודע לתובעת כי אין הסכם אשר מחייב את הנתבעים לשלם מעבר ל- 1% הנ"ל אשר שולם, ניסתה התובעת לחבל במו"מ.

לבסוף נטען כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל בעסקה, וכי על פי חוק המתווכים התובעת לא פעלה כנדרש כאשר אף לא החתימה את הנתבעים על גבי הטפסים הרלוונטיים, לרבות הזמנה בכתב.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והמצהירים נחקרו במסגרת חקירות נגדיות על תצהיריהם. 

במהלך חקירתו הנגדית של מר ג'מסון דניאל ג'ייקוב (להלן גם "קובי") עלה כי הנתבעים התקשרו אליו בקשר לבית ברח' וינגייט אולם אמרו שזה לא בשבילם, ובהמשך הוא אמר להם שיש לו בית אחר שיכול לענות על הצרכים שלהם. עוד עלה כי קובי לא זכר את המועד, וכן הוסיף כי לא החתים את הנתבעים על מסמך באותו יום. קובי תיאר בנוסף כי הנתבעים רצו לראות את הבית ברח' הגלים ביום 10/2 ועל כן הוא יצא ממשרדו בזריזות מבלי להחתים אותם על גבי הטופס הסטנדרטי.  קובי נשאל בנוסף האם הוא הכיר לנתבע את המוכר והוא השיב בשלילה כאשר הנתבע 1 ביקש ממנו את המספר טלפון של גב' רוזנהיים והוא הסכים.

הנתבע 1 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי בפעם הראשונה הוא ראה את הבית יחד עם אשתו וקובי, וכי קובי לא החתים אותם על גבי מסמכים כמקובל, לא בעת שביקר בבית ברח' וינגייט, ולא בעת שראה את הבית ברח' הגלים. עוד עלה כי הנתבע 1 שילם אחוז 1 כדמי תיווך כסף אשר הועבר באמצעות עו"ד ציגלר לידי התובעת, סך של 6,690$ ארה"ב כאשר מדובר בחלק מהעסקה המשולשת, לטובת משפחת גלזר, ובעת שהתובעת לא הייתה המתווכת שלהם. הנתבע 1 הוסיף והעיד כי התובעת אכן הציגה את המקום, אולם לא הפגישה אותו עם בעלת הבית אשר התגוררה בירושלים.

במסגרת החקירה החוזרת העיד הנתבע 1 כי בפגישה במשרד התובעת הודיעו לו כי קובי אינו מוסמך, וכי רק עמלה בגובה 2% תתקבל אחרת אין עסקת תיווך. 

בסיכומי הצדדים הוצגו גרסאות הצדדים השונות כאשר נטען בסיכומי ב"כ התובעת, בין השאר,  ובהרחבה, כי יש לראות בהתכתבות הענפה בין הצדדים כדי לעמוד בדרישת הכתב לפי סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996. עוד נטען כי התובעת פעלה במהלך כל הדרך בתום לב, אל מול חוסר תום לבם של הנתבעים בניסיונם להתחמק מתשלום דמי התיווך.

בסיכומי הנתבעים, נטען בין השאר, כי למרות הפרת ההסכם על ידי התובעת, נחתם הסכם מול קובי לתשלום 1% דמי תיווך אשר שולמו בפועל כאשר קובי העיד כי היה מוסמך להתחייב בשם התובעת בנוגע לעסקה. עוד נטען כי בגוף ההסכם המכירה צוין כי "התמורה כוללת תשלום של 1% ועוד מע"מ בסך 6,669$ כולל מע"מ כתשלום עבור תיווך שהתחייב הקונה לשאת בשמו של המוכר".

לחילופין נטען כי כלל לא נכרת הסכם בין התובעת ובין הנתבעים שכן אם קובי ג'יימסון לא מוסמך לפעול בשם התובעת אזי לא הייתה כל הסכמה בין התובעת ובין הנתבעים והתובעת לא הייתה זכאית לדמי תיווך כלשהם.

בסיכומי הנתבעים טענה נוספת לפיה אם היה הסכם, ההסכם הופר הפרה יסודית על ידי התובעת בכך שהתובעת ניסתה לטרפד את עסקת המכר, כאשר אף הוכח כי התובעת תלתה שלטים לאחר שהתפוצץ המו"מ לגבי שכר הטרחה עימה תוך ניסיון להפחיד את גב' גלסר. 

בנוסף לאמור לעיל נטען כי התובעת לא הוכיחה כי לה רישיון לפעול כמתווכת מקרקעין, וכן נטען כי לא התמלאה דרישת הכתב הקבועה בסעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996.

לבסוף נטען בסיכומי הנתבעים כי הוכח כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל בעסקה כאשר ראוי לציין כי התובעת נמנעה להביא את מר אדי שלם, עד חיוני שיכול היה לתמוך בטענות התובעת.

דיון

התובעת מבססת עמידה בדרישה להסכם בכתב לפי סעיף 9 לחוק המתווכים, בין השאר באמצעות המסמכים הבאים: