פסק-דין בתיק א 38677/04

כללי

1.         לפני תביעה לפיצוי כספי בגין ליקויי בניה.

2.         התובעת היא בעלת זכויות בדירה ברחוב מגידו באשקלון (להלן: "הדירה"), בבנין אותו בנתה הנתבעת.

3.         בין התובעת לבין הנתבעת נחתם הסכם מכר מיום 20.1.02 (להלן: "ההסכם") ביחס לדירה. בטרם מסירת החזקה בדירה לידי התובעת נערך פרוטוקול מסירה המפרט את הליקויים הקיימים בדירה הדורשים תיקון. כן נערך סיור משלים בו ציינה התובעת ליקויים נוספים. חזקה בדירה נמסרה לתובעת ביום 11.4.02.

4.         בכתב התביעה מסתמכת התובעת על חוות דעת של מומחה מטעמה (מר אליעזר גוכמן) מיום 29.7.03. התובעת טוענת כי למרות פניות חוזרות אל הנתבעת לא תוקנו הליקויים, ואף הוכחש קיומם, וזאת מלבד תיקוני סדקים, צביעת משקופים ותיקון ונטה, אותם ביצעה הנתבעת ולכאורה נותרו על כנם. התובעת טוענת כי הנתבעת איבדה את זכותה לתקן הליקויים ועליה לשלם עבור מלוא עלות תיקונם על ידי קבלן חיצוני.

עלות התיקונים שנותרו על פי חוות הדעת מטעם התובעת היא 36,993 ש"ח לקבלן הראשי (אם יבוצעו העבודות על ידי קבלן משנה, תעלה עלות הביצוע בשיעור של עד 50%). לכך יש להוסיף, לפי הנטען, פיצוי בגין צורך בפינוי הדירה ובדיור חלופי מהלך 3 שבועות בזמן התיקונים (סך של 10,000 ש"ח) וכן פיצוי בשל עגמת נפש, אי נוחות וטרדה (סך של 15,000 ש"ח). סך הפיצוי המתחייב לשיטת התובעת הינו 61,993 ש"ח ולצרכי אגרה הועמדה התביעה על סך 55,000 ש"ח.

5.         הנתבעת טוענת בכתב טענותיה כי התייחסה בכובד ראש לטענות התובעת, וכי  תיקנה את כל הליקויים שנטענו על ידי התובעת בכפוף לפרוטוקולי המסירה וראיה לכך הינה חתימתה של התובעת על פרוטוקול המסירה בו אושר כי אין ליקויים בדירה. לחילופין, טוענת הנתבעת כי היקף הלקויים הקיים בדירה קטן בהרבה מהיקף הליקויים הנטען בכתב התביעה. עוד טוענת הנתבעת כי דרישתה של התובעת לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש עומדת בניגוד להוראות סעיף 8 להסכם המכר הקובע כי זכותו של הרוכש הינה לביצוע תיקונים בלבד ולא יהיה זכאי לכל פיצוי נוסף.

6.        לפי הסכמה דיונית, לא הוגשו תצהירים, לא נערכו חקירות, הצדדים הגישו סיכומי טענות ופסק הדין ניתן על יסוד החומר שבתיק.

דיון

7.        בית המשפט מינה בתיק זה מומחה מטעמו, מר אורמן דן, אשר נתבקש לבדוק את הדירה, ולהתייחס לטענות הצדדים.

כידוע -  

"סכסוכים שעניינם ליקוי בניה מחייבים היכרות עמוקה עם תחום מקצועי זה. כאשר מתעוררות שאלות הדורשות מומחיות מקצועית לצורך הכרעה בסוגיות שבמחלוקת, נעזר בית המשפט במומחה הבקיא ברזי התחום המקצועי בו התבקש לחוות דעתו, כמובן לבית המשפט שיקול דעת עד כמה להסתמך על חוות דעת המומחה."

ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל (פסק דין מיום 28.2.05).

8.         משממנה  בית  המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים  לצורך  הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ר' למשל ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, דינים עליון טו 560).

9.         במקרה שלפני לא הובאה סיבה שלא לקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, מומחיותו אינה מוטלת בספק, והמומחה לא נחקר על ידי הצדדים.

יתר על כן, הצדדים בסיכומי טיעוניהם, אימצו למעשה את חוות דעת מומחה בית המשפט.

10.       משכך, הנני מקבלת את האמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט אשר העריך את עלות התיקונים, כולל פיקוח הנדסי, בסכום של 9700 ש"ח לפני מע"מ, כפוף לתוספת של 25% עבור ביצוע העבודות על ידי הדייר באמצעות בעלי מקצוע עצמאיים.

11.       מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו כי לבצוע התיקונים לא יידרש פינוי הדיירים. על כן נדחית הדרישה לפיצוי בגין צורך בפינוי ובדיור חלופי.

לא מצאתי כי נסיבות המקרה שלפני מצדיקות פסיקת פיצוי בגין נזק כללי או לא ממוני כפי שנתבקש.