פסק-דין בתיק א 38660/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב אשר הוגשו במסגרת תביעה שטרית שהגיש התובע נגד הנתבעים בגין שטר חוב מיום 13/3/03 על סך 100,000 ש"ח, שמועד פירעונו ביום 24/5/04.

הנתבעים 2 ו- 3 הגישו תצהירים בשמם ובשם הנתבעת 1 בתמיכה לכתב ההתנגדות, אשר לאחר מתן הרשות להתגונן הפכו לכתבי הגנה בתיק.

בראשית תצהיריהם טענו הנתבעים מספר טענות מקדמיות. לטענתם, עילת התביעה לא פורטה כראוי בבקשה לביצוע השטר, לא נשלחו אליהם דרישות לפירעון, השטר לא הוגש לביצוע ולא נשלחו הודעות חילול.

לגופו של עניין הצהירו הנתבעים כדלקמן:

1)       התובע פנה אל הנתבעים 2 ו- 3 בהצעה להקים בר-מסעדה בנכס המצוי על חוף הים, כשהוא מבהיר כי יש לו זכויות דיירות מוגנת במבנה ובחצר הממוקמים ברחוב גולדמן 8 ביפו (להלן: " הנכס").

2)       התובע הציע לנתבעים את ההצעה הנ"ל על-אף קיומו של צו סגירה מיום 16/10/02 האוסר על כל אדם, ובכלל זה התובע, להעביר את החזקה או הבעלות בעסק אלא אם יש בידי אותו אדם רישיון או היתר זמני כדין לניהול העסק. כמו-כן הוצאו עד למועד הצעתו של התובע מספר צווי הריסה במקום.

3)       כאשר נשאל התובע האם יש לנכס בעיות בעירייה הבהיר כי אין בעיות שהן מלבד חוב של 20,000 ש"ח שעליו לשלם. התובע לא הזכיר כלל את צווי הסגירה וההריסה, ולא הבהיר לנתבעים כי למעשה לא ניתן יהיה לקבל רישיון לעסק, היות וכל שטח החצר בנכס הינו בבחינת שטח ציבורי פתוח, והתובע הינו בגדר פולש לשטח נוכח צו הסגירה התלוי ועומד.

4)       התובע הצהיר כי אם יכולה להיות בעייתיות מסוימת בנכס היא תהיה מול רשויות המדינה וממ"י, אך הבהיר כי אין סיכוי שתהיה בעיה כזו, ואף התחייב לפצות את הנתבעים בפיצוי כספי אם תהינה תביעות כלשהן מצד רשויות המדינה.

5)       אדריכלית ועו"ד מטעם הנתבעים בדקו את מצב הנכס בתיק הבניין, ולא מצאו בו דבר שהיה בו כדי לעורר קשיים בעניין הוצאת הרישיון.

6)       נוכח המצגים הנ"ל של התובע ולצורך ההתקשרות בין הצדדים, הקימו הנתבעים 2 ו- 3 את הנתבעת 1, וביום 13/3/03 נחתם הסכם בינה לבין התובע (להלן: " ההסכם") במסגרתו התחייבו הנתבעים להקים את העסק תוך חודשיים בלבד. הנתבעים 2  ו- 3 ערבו לקיום ההסכם וחתמו על שטר החוב נשוא התובענה.

7)       הנתבעים פעלו במרץ רב להקמת העסק, וערכו בו שיפוצים בעלות של כ- 500,000 ש"ח (אם כי בדוח שהוכן עבור התובע לפני חתימת ההסכם, העריכו הנתבעים את עלות השיפוצים שיבצעו בסך של 134,000 ש"ח + מע"מ בלבד). 

8)       עם סיום עבודות ההקמה בחודש מאי 2003 ולאחר פתיחת העסק, הופיעו נציגי העירייה ביום 27/5/03 ולתדהמת הנתבעים הודיעו על קיומו של צו סגירה במקום.

9)       הנתבעים קיבלו אינספור קנסות ולאחר חמישה חודשים העסק נסגר, לאחר שנגרמו לנתבעים נזקים כספיים ועוגמת נפש רבה.

במסגרת הדיון בהתנגדות נקבע כי תינתן לנתבעים רשות להתגונן כנגד הפקדת סך של 15,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

בעקבות הפקדת הסכום הנ"ל, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן והוגשו תצהירי עדות ראשית.

הנתבעים חזרו על טענותיהם דלעיל וכן הוסיפו וטענו, בין היתר, כי התובע מנסה להיתפס בטיוטת הצעת הסכם שלא היתה מקובלת עליהם כלל והם לא חתמו עליה. עוד הדגישו הנתבעים כי לא הסכימו בשום פנים ואופן לוותר על תביעות כנגד התובע באם לא יקבלו רישיון לעסק באשמתו. כמו-כן הצהירו הנתבעים כי בנוסף לסכום הנטען על-ידי התובע, שילמו לו הנתבעים ביום 23/7/03 סך של 13,176 ש"ח.

הנתבעים הגישו תצהיר עדות ראשית נוסף של הגב שלומית פריסיאדו, אשר הצהירה כי פעלה בעניין הוצאת רישיון עסק בנכס. הגב' פריסיאדו הצהירה כי בפברואר 2003 ערכה בדיקה בתיק הבניין של הנכס יחד עם הנתבע 2, ולא מצאה בו כל אינדיקציה לצווי הריסה או סגירה. כמו-כן טענה כי לאחר שהחלה לפעול לקבלת הרישיון, הוברר לה שחלק מהמקרקעין המסומן לפי ההסכם הינו בבחינת שטח ציבורי פתוח, כך שלא ניתן לקבל רישיון עסק בנכס כלל ועיקר. בהמשך הצהירה כי בבדיקה שערכה יחד עם ב"כ הנתבעים בתיק הבניין לאחר הגשת השטר לביצוע, נמצא בתיק מסמך מיום 16/2/04 אשר נספח לו פירוט המצב של הנכס.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר, בין היתר, כדלקמן:

1)       במסגרת השיחות שהתקיימו עם הנתבעים הבהיר להם התובע כי עליהם לבדוק את המצב המשפטי של הנכס, וכי למיטב ידיעתו הוצא בעבר צו סגירה למפעילה הקודמת שהייתה במקום, וכן היו צווי הריסה תלויים ועומדים אך לא פעילים.